משהגעתי לפני ימים ספורים אל פיאצה מיכאלאנג'לו המשקיפה על פירנצה, משכו את עיני ואת עיני מאות התיירים במקום שתי מכוניות פרארי ספורט אדומות בוהקות ומרשימות.
ניגשתי בדחילו ורחימו לכיוון המכוניות כדי להתבונן מקרוב במיצג הנדיר הזה. רציתי לצלם אותן אך חששתי שמא הן שייכות לאיזה מאפיונר איטלקי שעוד רגע יצא מולי עם משקפי שמש וסיגר בפיו- ויתקע לי כדור בין העיניים.
התבוננתי במתרחש ליד המכוניות וראיתי שם אדם בערך בגיל 65 ונראה היה שהוא קשור אליהן. ניגשתי אליו ושאלתי אותו מה עושות כאן המכוניות היקרות הנדירות והמרשימות הללו.
עוד באתר:
הוא ענה לי ואמר שהמכוניות הללו ,שהוא אחראי על השכרתן , תחזוקתן ונקיונן הן בבעלות של אדם גרמני המשכיר אותן לנהיגה של עשר דקות במחיר של 55 יורו. במילים פשוטות- מי שחפץ לחוות ריגוש וחווית נהיגה נדירה בפרארי אדומה למשך עשר דקות יאלץ להיפרד מ 55 יורו.
שאלתי אותו האם אני יכול רק לצלם אותן -והוא הסכים. אחרי כמה צילומים העזתי פניי ושאלתי אותו האם אני יכול לשבת על כיסא הנהג בתוך המכונית. תשובתו הראשונית והמיידית הייתה שלילה מוחלטת.
אחרי רגע..כשראה את אכזבתי הקטנה שאל אותי – מאיפה אתה? עניתי לו – מישראל.
כששמע את תשובתי אורו פניו , ניגש אלי ללחוץ את ידי ואמר באידיש מתובלת בעברית- שולם עליכם..עניתי לו – עליכם השלום.
ואז אמר לי כך – תשמע. אני יהודי. כולם קוראים לי ג'קי אבל השם שלי הוא יענקל'ה. יש לי שתי בנות – אסתר ונעמי …אימא שלי היתה ניצולת שואה שהצליחה לברוח מהגרמנים.
אני צריך להתפרנס ואין לי ברירה אלא לעמוד כאן כל היום ולטפל ברכבים של הגרמני..לצאת כל פעם לעשר דקות סיבוב עם מי שמשלם…ואח"כ אני צריך לנקות ולצחצח את הרכב. זו פרנסתי…
אבל יש לי בצד העבודה הקשה הזו גם נקמה קטנה. אם אני מזהה יהודי..אני לוקח אותו לסיבוב ארוך יותר…ואם אתה רוצה להיכנס ולשבת באוטו – קדימה…תיכנס…זה משמח אותי מאד…כל פעם שיהודי יושב בפרארי המפואר של הגרמני ומניח את עצמו על ריפוד העור היוקרתי שלו… מבחינתי זו נקמה על מה שעשו לאימא שלי…בוא..שב בבקשה..תן לי לצלם אותך…
ואני הקטן …שכבר שמעתי כל כך הרבה סיפורים.. ועוסק כל כך הרבה שנים בהוראת השואה ובהדרכת מסעות לפולין , חשבתי שכבר ראיתי את כל סוגי הנקמות …
מתוך דף הרשת החברתית של אבי רט
