העיתון הכלכלי 'דה מרקר' מפרסם היום את רשימת 100 המשפיעים על כלכלת ישראל, המונה דמויות מרכזיות – מוכרות יותר ופחות – שלוקחות חלק מכריע בהליכים הכלכליים, הפיננסיים והצרכניים במדינה. את המקום ה- 40 ברשימה מחזיק שר הבריאות יעקב ליצמן, שהוא גם החרדי היחיד ברשימה.
תחת הכותרת 'מהפכן בדמות שמרן', כותבת העיתונאית רוני לינדר-גנץ כי "ליצמן הוא גם שר חזק מאוד: הוא מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, בוודאי ביחס לשרים אחרים, ועומד בראש סיעה שאינה מתחרה ישירות עם אף אחת ממפלגות הקואליציה, כך שלכאורה הוא לא מאיים על איש מהשרים האחרים".
בניתוח מרשים לאישיותו של השר עליו נכתב כבר לא מעט, מוסיפה לינדר-כץ: "אלא שפופולריות וכוח עלולים להתגלות כחרב פיפיות: ראשית, יש בממשלה מי שקורא את הסקרים, שהאחרון שבהם ניבא ליהדות התורה 12 מנדטים. זו כבר לא אנקדוטה משעשעת אלא תחילתו של איום: מי שמקנא בפופולריות הגואה של השר החרדי מחסידות גור, לא ימהר לסייע לו להשיג הישגים שיירשמו על שמו. זה יכול להסביר למשל את הקושי הגדול של ליצמן לקדם את רפורמת הסיעוד, ה"בייבי" שלו עוד מהקדנציה הקודמת. אף שיישומה נקבע בהסכם הקואליציוני עם יהדות התורה – לא נכללה רפורמה זו בחוק ההסדרים האחרון, ולדברי אדם שמכיר את עבודת הממשלה מקרוב, "אף אחד לא רוצה להעניק לליצמן הישג כל כך גדול שיירשם לעולם על שמו".
עוד באתר:
הדוגריות והישירות של ליצמן אחראים מצד אחד לפופולריות שלו, אך מאידך מהווים מושא ללא מעט ביקורת שמוטחת בו. כך נזקפים לחובתו פרשת גירוש סמנכ"לית המשרד, רויטל טופר חבר־טוב ממשרדו, ניסיון לכופף את קופות החולים תוך איום שלא להעביר להן כספי תמיכות שמגיעים להן עד שנעצר על ידי היועצים המשפטיים, ומתיחת ביקורת אובססיסית על קודמתו בתפקיד, יעל גרמן, כמו גם התערבות ונתינת הוראות לרופאים ולמנהלי מחלקות.
"המטרה השאפתנית שלו היא לשכנע את ראש הממשלה ושר האוצר להעלות את מס הבריאות לראשונה מזה עשורים כדי להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה וקטסטרופת הסיעוד. אם יצליח לעשות זאת", מעריכים ב'דה מרקר', "יירשם בדפי ההיסטוריה כאחד משרי הבריאות המהפכניים והיעילים שהיו פה".
