בית הדין הרבני מינה אפוטרופוסים חדשים ל"הקדש כתר ארם צובא" המחזיק באחד מנכסי הרוח החשובים והמפוארים של עם ישראל – כתר ארם צובא. זהו כתב היד הקדום ביותר של התנ"ך, בן למעלה מאלף שנים, אשר הגהתו מיוחסת לגדול בעלי המסורה, אהרון בן אשר. הכתר הוא כתב היד המוזכר על ידי הרמב"ם בספרו משנה תורה ועליו סמך בכל ענייני המסורה.
הדיינים הרב שלמה שטסמן – אב"ד, הרב יצחק זר והרב זבדיה כהן החליטו כי נאמני ההקדש יהיו הראשון לציון הרב הראשי לישראל יצחק יוסף, פרופ' מנחם בן-ששון נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' משה בר-אשר נשיא האקדמיה ללשון עברית, הסופר וראש הישיבה הרב חיים סבתו – חתן פרס ספיר, הרב יעקב ידיד – מראשי הקהילה החאלבית של יוצאי ארם צובא בברוקלין שהוא בנו של חכם יום טוב ידיד – אחרון רבני חאלב, הרב אברהם דיין – בנו של חכם משה דיין רב הקהילה החאלבית בסאן פאולו. בראש חבר הנאמנים יעמוד פרופ' אייל ג'ינאו, ראש מכון בן צבי.
הקדש כתר ארם צובא נחשב כהקדש החשוב ביותר בעולם. בשנים האחרונות חדל חבר הנאמנים מלתפקד נוכח העובדה שרוב האפוטרופוסים נפטרו ולא מונו להם מחליפים. על רקע זה פנה המפקח על ההקדשות אל בית הדין הרבני המיוחד להקדשות למנות נאמנים חדשים להקדש. חבר הנאמנים שמונה על ידי בית הדין כולל ייצוג הן לרבנים וגדולי תורה והן לאנשי מחקר ואקדמיה ולאישי ציבור תוך מתן מקום של כבוד לרבני וראשי העדה החאלבית.
עוד באתר:
כתר ארם צובא, כמו עם ישראל, גלה גולה אחר גולה. ממקום כתיבתו בטבריה נדד כתב היד לאחר מאה שנה לירושלים. בסוף המאה ה-11 נשדד הכתר על ידי השלטון המוסלמי והועבר למצרים – שם נפדה בסכום עצום על ידי הקהילה היהודית ונשמר בבית הכנסת העתיק בקהיר. בשנת קמ"ה (1385) גלה דוד בן יהושע, נכד נינו של הרמב"ם, ממצרים לארם צובא היא חאלב ונטל עמו את הכתר.
קהילת יהודי חאלב שמרה על הכתר במסירות ובנאמנות במשך מאות שנים בהיכל בית הכנסת אליהו הנביא אשר כונה גם בית הכנסת של יואב בן צרויה. בשנת תש"ח (1948) עם הקמת המדינה בפרוע פרעות בחאלב נפגע עם הכתר, אבל חלקים משמעותיים ניצלו בדרך נס והגיעו לאחר עשר שנים בדרך לא דרך לארץ ישראל ולמדינת ישראל. כיום הוא מוצג בהיכל הספר במוזיאון ישראל בירושלים ונחשב לגולת הכותרת של מוצגי המוזיאון. אל הכתר נלווה גם "הכתר הקטן" – כתב יד קדום אחר של התורה, ששכן עמו מאות שנים בחאלב והגיע יחד איתו ארצה.
נשיא המדינה דאז יצחק בן צבי, שלידיו נמסרו הכתרים, יחד עם נשיא עדת החאלבים דאז בישראל, מאיר לניאדו, ייסדו בשנת תשכ"ב (1962) לפני בית הדין הרבני האזורי בירושלים בהרכב הרבנים הרב עובדיה יוסף, הרב ולדנברג והרב קפאח את הקדש כתר ארם צובא. שטר ההקדש קובע כי ועד האפוטרופוסים יכלול את הראשון לציון וכל מי שיתמנה אחריו לתפקיד הראשון לציון, את הנשיא יצחק בן צבי, וכל מי שיעמוד אחריו בראש מכון בן צבי, ונאמנים נוספים.
הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול הרב יצחק יוסף, שאמו הרבנית מרגלית זצ"ל הייתה בת העדה החאלבית סוגר בכך מעגל של עשרות שנים. אביו הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה חבר בהרכב שיסד את ההקדש ומינה את האפוטרופוסים. בשלב מאוחר יותר כאשר כיהן כראשון לציון היה הרב עובדיה אחד האפוטרופוסים ועתה התמנה גם הראשון לציון הרב יצחק יוסף כאפוטרופוס להקדש כתר ארם צובא.
החלטת בית הדין הספיקה כבר להכות גלים – השופט משה דרורי, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, שלפניו מונחת סוגיית "כתר דמשק" שהיא בעלת מאפיינים דומים לסוגיית "כתר ארם צובה" נתן בימים האחרונים החלטה שבה ציין את החלטת ביה"ד וכתב: "אינני אומר שיש צורך ליישם החלטה זו באופן "חד-חד ערכי" על נסיבות תיק זה […] אולם, ראיתי לנכון לשלוח לב"כ הצדדים עותק מהחלטה זו של בית הדין הרבני, לצורך 'השראה'."
