"וְתַעֲבִיר מֵעָלֵינוּ כָּל הַמְּסָכִים הַמַּבְדִּילִים בֵּינֵינוּ לְבֵינֶךָ"
השורה הזו לקוחה מתפילה לפני התפילה שחיבר רבי אלימלך מליז'נסק שהמתפללים במחזור רבא נוהגים לאומרה בימי ראש-השנה ויום-הכיפורים לפני ההתעטפות בטלית כדי להיכנס לאווירה המיוחדת של הימים האלה וכדי להביע במילים את הרגש המיוחד של רצוננו להתקרב למלכנו ולתקן דרכינו ומחשבותינו, וגם לחזק ולתקן את ה-"בין אדם לחברו" כי הקטע שרבים מכירים מתפילה זו הולחן לשיר מפורסם של אברהם פריד:
"אדרבה תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם…".
עוד באתר:
אבל איך נוכל לראות את מעלות חברינו אם הדרך העיקרית בה אנו נפגשים עמם בימינו הם באמצעות מסכים שהעלימו כמעט לחלוטין את הקשרים האישיים?!
איך אפשר להביט בעין טובה זה על זה ולראות מעלות אחרים – כשבמשך רוב שעות היממה אנחנו מקבלים מידע שגוי חלקי ולפעמים גם פוגעני ושקרי על אנשים שאנחנו מכירים וברוב המקרים גם על כאלה שלא- בשל העובדה שרובנו כמעט אינם מוציאים עצמם מתוך ארבע-אמות של טכנולוגיה ומכשירים קרים ולפעמים גם מסוכנים לבריאות הנפש-היהודית הפשוטה?. חייבים לפחות יום אחד בשנה כדי להתנתק מהעולם ולהביט בעיון, בלי מסכים ומסיכות אל תוך תוכנו , לתת דין וחשבון על מעשינו, ולשוב אל המילים הפשוטות ונטולות הסמלילים שביישומים. מילים של קודש ומחשבות של קדושה.
לכן צריך לבקש לפני היום הקדוש שכולו תפילה מיוצרנו המבין את נפשנו הכי טוב ונתן לנו ברוב חסדו את מתנת התשובה שיעביר מעלינו את כל המסכים המבדילים בינינו ומפריעים לנו לראות מי אנחנו באמת ולהקפיד להעביר את התפילה הזו גם לדורות הבאים. להביא אותם איתנו לבית הכנסת. לשתף אותם בחוויה הקדושה והמיוחדת הזו ולא לתת להם "להעביר את הזמן" בשיטוט או משחק מחוץ לבית הכנסת או ברחובות הריקים למדי כשהם שקועים במשחקים במקום במהותו של יום הכיפורים.
חשוב מאד שגם אלה שכבר לא ממש מוצאים זמן לשחק או לעצמם בימים רגילים ומנסים רק להעביר כל יום בשלום לא יתנו ליום-כיפור לעבור בלי להשפיע עליהם ולשנות אותם לטובה.
כי היום הזה הוא המתנה הגדולה שנותן לנו הבורא יתברך מדי שנה כדי שנשוב אל מי שאנחנו רוצים להיות באמת, כדי שנשמח בלבנו על כפרת עוונותינו, וכדי שנוכל להתחבר למקור הקדושה ולהכריז בלי צורך במסכים:
השם הוא הא-לוקים!
