"עץ פרי עושה פרי למינהו" (א' יא')
פירש רש"י שנצטותה האדמה להוציא עץ פרי שגם לגזעו יש טעם פרי והיא (האדמה) לא עשתה כן, אלא ותוצא הארץ עץ עושה פרי, לפיכך כשנתקלל האדם נתקללה האדמה אף היא, וצריך להבין מדוע קיבלה את עונשה עם האדם למה לא קיבלה מיד את עונשה דהיינו כבר ביום השלישי כשנצטותה?
וראיתי כמה תירוצים בספר אמרי שמאי כתב על הפסוק "אין אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא" וכי היינו חושבים שהקב"ה יעשה עוול!! אלא אין הקב"ה מעניש אדם אלא אם כן גם קרוביו ואוהביו מגיע להם עונש לפיכך האדמה לא נענשה ביום השלישי כי מה אשם האדם עם האדמה חטאה לפיכך חיכה הקב"ה וכשחטא האדם קיבלה היא אף את עונשה וכן כתב הכלי יקר : כי עיקר הקללה שתוציא הארץ יתושים וזבובים וכו' וכל זמן שלא חטא אדם הראשון לא נתקלקלה האדמה וכשחטא נענשו שניהם.
"והנודע ביהודה" ביאר כי עד שלא נברא האדם ביום השלישי לא היה ניכר עונשה וכשנברא האדם ביום השישי רק אז היה ניכר ולכן רק אז נענשה. .בספר "ידי משה" ביאר כי יש להבין כי באמת מדוע לא קיימה האדמה את ציוויו של הקב"ה? לפי שאמר ה' "עץ פרי עושה פרי " בלשון יחיד, חשבה האדמה כי רק עץ אחד והוא "האתרוג" שגזעו כטעם פריו ולא שאר העצים ולפיכך נתאווה אדם הראשון לעץ האתרוג ולכן נענשה האדמה כי בעבורה חטא אדם הראשון בחטא עץ הדעת כי בגלל טעותה חטא אדם הראשון ואלולא טעות זו לא היה חוטא אדם הראשון כי כל העצים היו שוים.
עוד באתר:
****************
"וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה" (ב,ז)
אחז"ל בבראשית רבה ששאלו הקב"ה לאדם 'ואתה מה שמך', אמר לו 'אני נאה להקרא אדם שנבראתי מן האדמה'.
יש שמקשים הרי שמו של דבר צריך להקבע על פי עיקר תכונותיו ולא על פי החומר שממנו נוצר, ארון מברזל לא נקרא ברזל, ולא הפטיש והמסמר נקראים על שם הברזל שנוצר ממנו. ועוד קשה מדוע בעלי החיים לא נקראו גם על שם האדמה הרי גם הם נבראו מן האדמה ומדוע דוקא האדם נקרא ע"ש האדמה.
מתרץ המהר"ל, שלא זו בלבד שהאדם נוצר מן האדמה, אלא יש גם מכנה משותף מהותי בין האדם לבין האדמה, ולכן הוא נקרא על שמה: בשניהם, השלמות והפיתוח אינם קיימים בתחילת הדרך; בתחילת הדרך האדם הוא ריק, וכל יכולותיו נמצאים בו רק "בכוח", ורק לאחר פיתוח יכולות אלה, הוא מגיע לשלמותו (בדומה לאדמה, שהיא בתחילת דרכה בורה וריקה, ורק אם יפתחו אותה, ויעבדו אותה יצמח בה יבול). לעומתם, כל הנבראים האחרים, נבראים מושלמים ואין בהם "פיתוח" – המלאכים נבראים מושלמים, וכן בעלי החיים, זמן מועט לאחר היוולדם, הם מגיעים ליכולותיהם וכך נשארים עד סוף חייהם, מבלי שיתפתחו בצורה מהותית.
הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, תירץ שהאדם נקרא כן כדי שיזכור תמיד מאין בא ולא יתגאה.
ועוד יש ליישב, כי באמת לא שייך לקרוא אדם על שם תכונותיו, כי תכונותיו ומצבו של אדם תלויים בעבודתו ובבחירתו, ואין לך אדם הדומה לחבירו. וכל מה ששייך לקרוא שם כולל לכל מין האדם הוא רק על שם תחילת האדם שהוא כעיר פרא ונמשך לחומר ולגשמיות, ועליו לזכור תמיד כי הוטל עליו להתעלות לאיש המעלה מתוך הפראיות והגשמיות שבו.
ועוד מתרצים שזהו ג"כ מהותה של אדמה, שהיא בעצמותה חומר גס ועב, אך יש בה את התכונות להוציא כל מיני מגדים שבעולם כפי אשר יעבדוה וכפי היגיעה אשר ישקיעו בה כך האדם.
שיהיו דברי תורה אלו לע"נ הטהורה של מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זיע"א בן גורג'ייה שהשבוע יחול יום פקידת שנתו
