על רקע המאבקים הרבים בתחום התקשורת בשנה החולפת, ערכה חברת יפעת מחקרי מדיה מחקר מיוחד עבור כנס אילת העשירי לעיתונות 2016.
שלושת הנושאים המרכזיים שנבדקו הם: כיצד נתפסת התקשורת בדעת הקהל על רקע המאבקים בתחום, בדיקה פרטנית לאופן שבו אמצעי התקשורת עצמם נחשבים למייצגים ואמינים ואילו נושאים העסיקו את סדר היום התקשורתי וסוקרו בהרחבה.
במחקר נבחנה עמדת הציבור כלפי התקשורת בעת הנוכחית. לתפיסת 53% מהנשאלים, ההטיה הפוליטית באמצעי התקשורת נתפסת כבעייתה המרכזית, בפער עצום מסוגיית הריכוזיות וקשרי ההון שאותה רק 29% תופסים כחשובה ומשמעותית, לא הרבה יותר מסוגיות כמו תכנים "צהובים" והתעסקות בטפל (27%) וריבוי תכנים מסחריים ופרסום סמוי (25%). סוגיות הייצוג החסר לקבוצות שונות באוכלוסייה נתפסת על ידי 14% כמרכזית. 9% מהנשאלים השיבו שאין כל בעיה מהותית בתקשורת הישראלית.
עוד באתר:
לאחר בחינת עמדות הציבור בנוגע לתקשורת באופן כללי, נבחנה דעת הקהל ביחס לאמצעי התקשורת עצמם, במטרה לפרק את תפיסת התקשורת הכוללת ולבחון כיצד היא משפיעה על צרכני התקשורת ביחסם לכל ערוץ, אתר ועיתון באופן פרטני.
הממצאים לגבי אילו כלי תקשורת נתפסים כמייצגי "התקשורת הישראלית" ודירוג האמינות בכלי התקשורת השונים יוצגו בפאנל "מראה, מראה" שייערך בכנס אילת לעיתונות ב-14 בנובמבר.
מן המחקר עולה, כי בבחינת סדר היום הכללי של התקשורת הישראלית השנה, נמצא כי סיקור הנעשה בתחום התקשורת מתברג בעשירייה הראשונה של הנושאים כנושא השישי המסוקר ביותר – דבר חסר תקדים המהווה דירוג שיא לפוקוס התקשורתי על התקשורת עצמה, לפני נושאים מהותיים ביותר דוגמת מחירי המזון, פרשות הזיהומים במזון והמשחקים האולימפיים שנערכו השנה.
מקום אחד מעל ניתן למצוא את פרשת אלאור אזריה. נפח הסיקור של התקשורת את עצמה עמד על 5240 כתבות במדיה הארצית לבדה – ממוצע של מעל 500 כתבות מדי חודש. נתון מעניין נוסף הוא שהנושא שהוביל את סדר היום התקשורתי בישראל ב-2016 היה הבחירות בארה"ב עם 15,230 כתבות – יותר מגל הטרור, לו נספרו 14,500 כתבות.
עוד עולה מן המחקר כי בין נפח החשיפה התקשורתית לבין החשיבות הציבורית המיוחסת להם ישנה אי התאמה ויחס הפוך בחלק מהמקרים. הקמתו של תאגיד השידור הציבורי בולט כסיפור התקשורתי המרכזי בפער ניכר ומהווה מעל מחצית מכלל הסיקור בנושא עם 61% חשיפה בקרב הציבור. המאבק החריף בין "ידיעות אחרונות" ל"ישראל היום" עם 42% חשיפה בקרב הציבור. הסוגיות שנגעו לגלי צה"ל – פרשות גידי אורשר ורזי ברקאי והטענות כלפי גלגל"צ תופסות את המקום השלישי בחשיפה בקרב הנשאלים עם 27%, במקום הרביעי ניצבת הביקורת על עיתון "הארץ" וכותביו עם 22%, קשריו של רה"מ נתניהו עם שאול אלוביץ' בעל השליטה ב"בזק" ובאתר "וואלה!" עם 20% וסוגיית פיצול ערוץ 2 עם 17%.
בסוגיית הקמתו של תאגיד השידור ישנה התאמה כאשר 54% מהציבור רואים חשיבות בנושא המסוקר ביותר בתחום. לעומת זאת, הפער הניכר ביותר והמעניין ביותר הוא בין נפח הסיקור של המאבק החריף והמתמשך בין שני העיתונים היומיים הגדולים שרק 14% מהנשאלים ראו בו נושא מרכזי למרות החשיפה העצומה (42% מהציבור טענו שמדובר בנושא שנחשפו אליו רבות). במקום השלישי בחשיבות הציבורית ניצבת הביקורת על עיתון "הארץ" וכותביו עם 26%. במקום הרביעי בחשיבות הציבורית המוקנית לה ניצבת סוגיית האיזון וריבוי הקולות בגלי צה"ל והפיצול המתוכנן בשידוריו של ערוץ 2 מגיע רק ל-10%.
שחר גור, מנהל יפעת מחקרי מדיה: "הצלבת השיח התקשורתי וסקרי דעת קהל מעידה כי גם התקשורת וגם הציבור רואים בפוליטיזציה של המדיה האיום המרכזי כיום בשוק התקשורת אך מכיוונים שונים – התקשורת מכיוון ההתערבות הפוליטית במדיה והציבור מכיוון ההטיה הפוליטית של המדיה. בהתאם לכך, הנושאים שזוכים הן לחשיפה רחבה והן לחשיבות ציבורית הם אלה המערבים מאבק בין נציגי התקשורת והממשלה, דוגמת מאבקי תאגיד השידור הציבורי וגלי צה"ל. מנגד, נושאים כמו פיצול ערוץ 2 והקרב בין ידיעות אחרונות לישראל היום אמנם זוכים לחשיפה אך לעניין ציבורי נמוך יותר. האמון בתקשורת ללא ספק נפגע מהמאבק הפוליטי שהגיע לשיאו השנה, אך חשוב לזכור כי גם אם התפיסה הכוללת של תקשורת מוטה נותרה חזקה, אין זה בהכרח אומר שצריכת החדשות בפועל מלווה בחוסר אמון גורף בקרב מרבית הציבור".
