פרקליט המדינה, שי ניצן, פרסם הנחיה חדשה שנועדה להתוות את מדיניות התביעה בשיקולי העמדה לדין וענישה של סרבני גט. הנחיה 2.24 "מדיניות העמדה לדין וענישה בגין אי-קיום צו שיפוטי של בית הדין הרבני למתן או קבלת גט", באה לתת מענה לסוגיה שעד כה לא ניתן לה פתרון במסגרת הדין הפלילי, והיא קובעת כי במקרים בהם בית הדין הרבני נתן צו לכפיית גט, יש לשקול פתיחת חקירה נגד סרבן הגט והעמדתו לדין בגין הפרת הוראה חוקית.
"סרבנות גט" מתקיימת כאשר אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל את הגט, ובכך כופה על בן הזוג השני קשר נישואין בניגוד לרצונו. על פי רוב, מדובר בסרבנות מצד הבעל לתת גט לאשתו. היות אדם מסורב/ת גט ("עגונה") גורר השלכות אישיות, חברתיות ובין-אישיות קשות.
המסרב לתת גט פוגע בחירויות וזכויות בסיסיות של המסורבת, ביניהן הזכות להינשא בשנית, הזכות ללדת ילדים מבלי שאלו ייחשבו כממזרים ופסולי חיתון, הזכות להמשיך ולהכיר בני זוג עתידיים ובדרך כלל אף גורם, כתוצאה עקיפה, פגיעה כלכלית וחברתית לבת הזוג.
עוד באתר:
ההנחיה מונה שלוש תכליות עיקריות אשר בגינן ראוי לפעול במסגרת הליך פלילי נגד סרבן גט: תיוג הסרבן כעבריין פלילי הפוגע באינטרסים וערכים ציבוריים; מיצוי הדין עם מבצע העבירה והגשמת מטרות הענישה הפלילית כגמול והרתעה, הן בשל פגיעתו באישה והן בשל פגיעתו במערכת השלטונית שנתנה את הצו; הרתעה כללית של סרבנים פוטנציאליים וצמצום תופעת ה"עגינות".
ההנחיה החדשה קובעת, כי במקרים בהם ניתן צו על ידי בית הדין הרבני שעניינו "כפיית גט", יש לשקול פתיחה בחקירה פלילית והעמדה לדין בגין עבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287 לחוק העונשין.
ההנחיה קובעת עוד שככלל, הורשע אדם בעבירה של הפרת הוראה חוקית בגין סרבנות גט, תבקש התביעה לגזור עליו מאסר בפועל לתקופה ממשית. חזר בו סרבן הגט מסירובו טרם שלב הטיעונים לעונש, יהווה הדבר שיקול להקלה בעונשו, אך עדיין, ככלל, יש לעמוד על הרשעה וענישה מוחשית.
עוד נקבע בהנחיה, כי על מנת לשלול אפשרות שגט שיינתן בשל הליך פלילי ייחשב כ"גט מעושה" שהינו בטל על-פי ההלכה היהודית, פתיחה בחקירה והעמדה לדין של סרבן גט תיעשה רק לאחר הכרזת בית הדין הרבני על "כפיית גט", ובהיוועצות עם הייעוץ המשפטי של בתי הדין הרבניים טרם נקיטת הליכים פליליים.
