היום, י"ד חשוון הוא יום הולדתו של אחד ממנהיגי היהדות החרדית בדורנו, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה, שזיכנו וזיכהו הקב"ה שהוא מציין 103 שנים להולדתו. כה יוסיף לו ה' שנים ארוכות ופוריות. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על מרן ראש הישיבה הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן שליט"א.
א. הרב אהרן יהודה לייב נולד בי"ד חשוון (13 בנובמבר 1913) ,בעיר בריסק (ואולי לדבריו בעיר קמניץ) שברוסיה (כיום בבלארוס), להוריו ר' נח צבי שטינמן ולרעייתו מרת פייגל. הימים ימי טרום מלחמת העולם הראשונה ומצבה הכלכלי של המשפחה קשה היה. האב נח צבי שימש כמלמד וכן לפרנסתו היה שמש בבית הכנסת "חברה לוויה" שבעיר בריסק. בתחום אחריותו התקינות של העירוב בעיר. שכן המשפחה היה רב העיר הרב יצחק זאב סולובייצ'יק. משפחת שטיינמן העמידה לרשות הרב חדר בביתם לצורך רישום הנישואין לבני קהילת העיר.
ב. הילד אהרן יהודה לייב נשלח בילדותו לתלמוד תורה המקומי. הרב זאב איידלמן בן העיר בריסק כתב בזכרונותיו כי הילד אהרן יהודה התגלה כבר בילדותו כעילוי, עובדה שזיכתהו לעבור וללמוד בישיבת "תורת חסד" הבריסקאית כבר בגיל 11-12. רב הישיבה הקטנה הרב משה סוקולובסקי (בעל האמרי משה) שהיה גם ראש הישיבה הגדולה בבית המדרש "משמר", קירב את הנער והזמינו להתפלל עימו בביתו מדי בוקר. בישיבה זכה גם ללמוד תורה אצל המשגיח הידוע הרב אברהם יעקב גורדון. כשהיה בן 16 נסע ללמוד ישיבה בקוברין אצל הרב פסח פרוסקין, רב העיר ומייסד ישיבת קוברין. כן למד אצל חתנו של ראש הישיבה הרב שלמה מטות. לצער הנער נסגרה הישיבה כעבור חצי שנה לשהותו בה ואהרן יהודה לייב חזר לישיבה בבריסק. בשל מחלוקת על ראשות הישיבה עבר ללמוד בישיבת קלצק. בקיץ אותה שנה חזר ללמוד אצל הרב ישראל חיים קפלן שעמד אז בראשות "תורת חסד".
עוד באתר:
ג. הרב שמחה זליג ריגר, בן משפחתו, הסמיך את הצעיר לרבנות. הרב שטיינמן הצעיר היה מקורב לבניו של רב העיר, הרב יוסף דב והרב דוד סולובייצ'יק עימם למד בחברותא וכמותם היה בא להיבחן בדברי תורה ובלכתו אצל אביהם רב העיר. לפי החוק הפולני היה הרב שטיינמן פטור מגיוס לצבא הפולני עקב שירותו של אחיו הגדול בצבא הזה. למרות החוק קיבל צו גיוס. כל נסיונותיו להשיג פטור מהשירות כשלו. המצב הביא להחלטתו לעבור לשוויץ. הרב שטיינמן קיבל אשרת יציאה וויזה לכניסה לשוויץ כדי לשמש מורה וראש מתיבתא בישיבת "עץ חיים" שבעיר מונטריי שבשוויץ. בקיץ תרצ"ז (1937) נסע ללמד בישיבה השוויצרית כשבידיו מכתבי המלצה חמים מרבה של בריסק הרב יצחק זאב סולובייצ'יק וכן מהרב ברוך בער לייבוביץ', ראש ישיבת "כנסת בית יצחק" ומחבר ספר ברכת שמואל. בראש הישיבה בה שימש הרב שטיינמן כר"מ עמד הרב אליהו בוצ'קו. הרב שטיינמן מיהר לעזוב את בריסק עם קבלת הויזה ונסע דרך ורשה (פולין) וברלין (גרמניה) לעיר ציריך ומשם למונטריי.
ד. הרב שטיינמן וידידו הרב משה סולובייצ'יק החלו לכהן כרמי"ם בישיבת "עץ חיים במונטריי. מלחמת העולם השניה פרצה ולמרות ששוויץ הנייטרלית לא לקחה בה חלק, נלקחו התושבים הזרים כולל הרב שטיינמן למחנה עבודה בשם שאונברג שליד העיר באזל, מתוך כוונה שיעבדו בסלילת כבישים. מנהל המחנה פטר את הרב מעבודה זו בטיעון שהוא איש רוחני ולא נאה להעבידו בסלילת כבישים. הרב חלה בדלקת ריאות ואושפז בבית חולים. לאחר שיחרורו עבר להתגורר בעיר לוצרן. בתקופה זו נאספו כמה תלמידים סביב הרב ובהמשך העבירם כקבוצה, במסגרת נפרדת לישיבה במונטריי. בחודש טבת תש"ד, נשא לאישה את תמר קורנפלד שמוצאה מפולין בחתונה צנועה שנערכה בעיר ציריך. עם רעייתו עבר להתגורר בעיר לוגאנו. בשהותו בשוויץ יצר קשרים תורניים הדוקים עם הרב מרדכי יעקב ברייש, מי שהיה במשך שנים רבות רב ואב"ד הקהילה החסידית "אגודת אחים" בעיר ציריך, פוסק הלכות נודע ובעל חיבור השו"ת "חלקת יעקב".
ה. לאחר תום מלחמת העולם השניה בקיץ תש"ה (1945), נסעה משפחת שטיינמן לספרד ומשם עלו לארץ ישראל. בתחילה התיישב בפתח תקווה שם למד בחברותא עם הרב חיים שאול קרליץ בבית המדרש לתורת ארץ ישראל. הרב שטיינמן ביקש מחברו הרב משה סולובייצ'יק לשלוח ארצה את כתביו כמובן שהוא נענה בחיוב, הכתבים נשלחו ואבדו בדרכם ארצה. כעבור חצי שנה מאז עלייתו ארצה, המליץ החזון איש למנות את הרב שטיינמן לראש ישיבת "חפץ חיים" בכפר סבא. כעבור כעשר שנים בחודש אלול תשט"ו (1955) מינה הרב יוסף שלמה כהנמן את הרב שטיינמן כראש ישיבת פוניבז' לצעירים בבני ברק. בהמשך מונה כראש כולל פוניבז'. על פי בקשתו של הרב מיכל יהודה ליפקוביץ נענה הרב שטינמן לכהן בשני התפקידים הנעלים יחד. חתנו של הרב שטינמן הרב זאב ברלין הקים ישיבה בשם "גאון יעקב" הרב שטינמן נענה לבקשה להעביר שיעורים בשעות אחה"צ גם בישיבה של חתנו .
ו. הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן לא חדל ליזום ולהשקיע ביסוד ישיבות להגברת לימוד התורה בישראל. בשנת תשנ"ח (1998) ייסד את ישיבת "אורחות תורה" בה מסר מדי שבוע שיעור כללי ושיחות מוסר בתדירות גבוהה. בתקופה זו הפסיק למסור שיעורים סדירים בישיבות פוניבז' וכן בישיבת "גאון יעקב". תואר אחד מתקופות אלה הוא נושא עימו עד הימים ואי"ה לשנים ארוכות וטובות והוא התואר "ראש הישיבה". החובה לציין שבפועלו האדיר להגברת תורה עזר בהקמת ישיבות נוספות כדוגמת: "רינה של תורה" בעיר כרמיאל , "נר זרח" במושב עוצם, "תורה בתפארתה" בעיר אלעד. ישיבות אלה הן כעין סניפים לרשת הישיבות "אורחות תורה". הקמת ישיבות אלה הביאה את מרן ראש הישיבה להגיע אליהן מדי פעם למסור שיעורים ושיחות מוסר.
ז. הנוהרים לשמוע דברי תורה מפי הגאון הרב שטיינמן מגיעים גם לביתו הצנוע ,לשיעורים שהרב מוסר . שיעורים של מסכתות מהגמרא , בשעות הערב הרב מוסר שיעור בהלכה לפי המשנה ברורה וכן שיעור שבוי במוסר מתוך ספרו של הרמח"ל "דרך ה' "ועל כתביו של הרב חיים מוולוז'ין "נפש החיים ורוח החיים". אחד מאמצעי התקשורת קיבל רשות להסריט את שיעורי התורה בבית הרב ,הצוות שלל ההפקה נדהם לראות כי הרב שטינמן מתגורר בדירה קטנה וצנועה בצורה "קיצונית" כי רהיטי הדירה פשוטים וישנים וכי סגנון חיוו של הרב הדגול נוטים לסגפנות .לצוות ההפקה הוסבר כי בעבר הוצעו לרב הצעות לשיפור תנאי מגוריו והוא סירב בתוקף והסביר למיטיביו כי כל תרומה תועבר לצדקה ןלהגברת לימוד התורה.
ח. הרב שטיינמן לא תחם את פעילותו בקרב העדה החרדית רק בהוראת לימודי הקודש. בדאגתו לצאן מרעיתו נענה לפניות גדולי תורה להירתם להנהגה של הציבור החרדי. הרב שך פנה לרב שטיינמן לכהן במועצת גדולי התורה של "דגל התורה" ולהפוך לגורם משפיע בנושאי החינוך בכלל ובהעמקת הלימוד בישיבות בפרט. הפנייה נענתה בחיוב והרב שטיינמן הקדיש מזמנו להגשמת רעיונותיו בנידון. לאחר פטירתו של הרב שך זצ"ל, הפך הרב שטיינמן כמנהיג הציבור הליטאי לצידו של מרן הרב יוסף שלום אלישיב. כשהרב אלישיב השיב נשמתו לבוראו, ניצב מרן הרב שטיינמן בראש המחנה הליטאי הגדול והוא למעשה ובפועל משמש כסמכות הרוחנית העליונה של מפלגת דגל התורה.
ט. בתפקידיו כסמכות הרוחנית מכוון הרב שטיינמן בפסיקותיו ובהנחיותיו את הנהגת המפלגה, את מוסדות החינוך העצמאי, את ועד הישיבות, את מוסדות קופת הצדקה קופת העיר, את הארגון לב לאחים, המרכז הארצי לטהרת המשפחה, בד"ץ "שארית ישראל" וכמובן את מערכת העיתון "יתד נאמן". הדרך המיוחדת של הרב שטיינמן היא לא לעסוק רק בפסיקה הלכתית אלא לתרום מנסיונו וידענותו גם בנושאים חברתיים וכשזה ניתן יש המשחרים לפתח ביתו בפתרון בעיות שלום בית וייעוץ בשידוכין. דרכו זו של ראש הישיבה הביאה לכך שיש לו השפעה רבה גם על חצרות חסידיות. הרב שומר קשר טוב עם הרב משה יהודה לייב לנדא במיוחד בנושאי כשרות ועוד. זכור לטוב שיתוף הפעולה הרב עם מרן האדמו"ר מגור בנושא הקמת רשת בתי הספר "נתיבות משה" ו"שובו".
י. צניעותו וענוותנותו של הרב אינה רק בתחומי ביתו אלא גם בהנהגתו הציבורית. הרב שטטינמן הביע לא פעם ולא פעמיים את דעתו השלילית על מאבקים כוחניים מול הציבור החילוני ומול מוסדות המדינה. לדעתו יש לנסות ולהגיע להסכמות באמצעות הידברות. בדרך זו היו גם פעמים שנהג אחרת. הרב השתתף בהפגנת הענק כנגד בית המשפט העליון, הרב קרא לנשים חרדיות ותלמידות המוסדות החרדים לצאת כנגד הפרובוקציות של הקרויות "נשות הכותל". כעיקרון הרב טוען כי ההתמודדות הנכונה של הציבור החרדי בבעיות השנויות במחלוקת על שלטונות המדינה היא בהקמת עוד ועוד מוסדות תורה וקירוב לא רק בערים הגדולות אלא ובעיקר בפריפריה ומכאן תמיכתו המסיבית בארגון "לב לאחים".
החובה לציין גם את מפעלו הספרותי של הרב בדגש על הסידרה "איילת השחר" חידושי הרב על התורה, על כמה ממסכתות התלמוד, על ההגדה של פסח ועוד. ספרו"חסד ומשפט" על מסכת סנהדרין, "מפקודיך אתבונן" שיחות הרב לימים הנוראים והרשימה ארוכה. השבוע בי"ד חשוון חוגג הרב יום הולדתו ה103. במה נברכו? שיזכה בבריאות שלמה לעוד שנים רבות רבות בחינת יגדיל תורה ויאדיר.
