גלאון: "אתמוך בהגדלת התקנים בבתי הדין הרבניים חרף המחלוקות"

השר לשירותי דת, אזולאי, בוועדת הכספים: "התייעלנו, אז הפחיתו לנו תקציב" "זאת במקום להחזיר תקנים של רבני שכונות שנלקחו. הכסף שייועד להם לא הוחזר למשרד" • גפני: "לא נאפשר הימשכות של המצב"

איתי גדסי

כ"ב בחשוון תשע"ז, 23/11/16 11:00

א+

א-

"חתמנו על הסיכום התקציבי אבל אינני שבע רצון ממנו", כך פתח הבוקר (ד') השר לשירותי דת, דוד אזולאי את סקירתו לוועדת הכספים. השר קרא ליו"ר הוועדה ולחבריה להירתם על-מנת להגדיל את תקציבי המשרד ואת התקנים בבתי הדין ושל רבני ערים ויישובים והביע תרעומת על-כך ש"דווקא לאור ההתייעלות של המשרד וההתייעלות המשמעותית שקידמנו במועצות הדתיות ובכל מערך שירותי הדת, אנחנו סופגים מכה ומפחיתים לנו תקציבים. מזה שנים שלא אוישו תפקידי רבני שכונות ויישובים רבים, התקציבים הוחזרו לקופת האוצר והתקנים התאדו. הכסף שהמדינה הרוויחה מכך צריך לממן עתה את איוש התפקידים מחדש". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הביע תרעומת קשה בעניין ואמר ש"ועדת הכספים תיכנס לעובי הקורה ותפעל להגדיל את תקציבי שירותי הדת בכלל והגדלת התקנים הן של רבני שכונות ויישובים והן בבתי הדין. שירותי הדת לא נופלים בחשיבותם מכל שירות אחר שעל המדינה לספק לאזרחיה". תקציב המשרד ב- 2017: 671.9 מיליון ש"ח וב- 2018: 651.8 מיליון ש"ח.

תמיכה בלתי צפויה, קיבלו השר ואנשי משרדו, דווקא מחברת ועדת הכספים, יו"ר מר"צ, ח"כ זהבה גלאון, שהודיעה כי היא "תתמוך בהגדלת התקנים בבתי הדין הרבניים חרף המחלוקות". "לא מתקבל על הדעת, אנשים צריכים להגיע לבתי הדין ולקבל שירותים ותנאים נאותים" אמרה.

השר דוד אזולאי, פתח כאמור את סקירתו באמירה ש"ככל שאנחנו מתייעלים, מורדים לנו תקציב ולא מחזירים תקני רבני ערים ושכונות". "אני מכיר ומוקיר את יו"ר ועדת הכספים גפני ואת הוועדה הזו, וקורא לו ולחברים כאן, לסייע לי בניסיון להגדיל את תקציבי שירותי הדת. במשך שנים רבות לא מינו רבני שכונות וכל רב שפרש התקן שלו התאדה והתקציב שלו לא חזר למשרד. המדינה חסכה כסף רב במשך שנים מכך שלא איישו את התפקידים. צריך להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר רבני שכונות ושיחזירו את הכסף עבור התקנים הללו". אמר.

אזולאי פירט בפני הוועדה את עיקריי הבעיות והפעולות של המשרד: "אנחנו פועלים להגדלת שכרם של רבני ערים ויישובים. מקבלים שכר זעום ועלוב שלא עלה שנים. לא יעלה על הדעת שרב במושב למשל, יקבל שכר 5,000 ש"ח, ומתוך זה צריך לשלם שכירות של 2,300 ש"ח. וצא וחשוב על כל שאר ההוצאות שלו, כולל להעביר את משפחתו וילדיו לשם. גם בנושא רבני ערים אני רוצה שהמענה יינתן כאן בוועדת הכספים". לגבי המקומות הקדושים אמר, ש"זהו אחד המשאבים התיירותיים החשובים במדינת ישראל ולמרות שבכל יום פוקדים את המקומות הללו אלפי אנשים, התקציב הכולל לכל המקומות הקדושים עומד על 10 מיליון ש"ח. נוסף על זה יש תקציב של כ- 2.5 מיליון ש"ח להילולה במירון. אם יש מעט פיתוח במקומות הקדושים בחודשים האחרונים, הרי זה בא מתקצוב מועט ממשרד נגב-גליל". אזולאי התייחס לנושא הקבורה וקרא "להפסיק עם הקבורה הרווייה. זה דבר שנובע נובע מאג'נדה. עם 90 מיליון ש"ח נפתור את הבעיה ונקדם קבורת שדה, בעוד שבשנים האחרונות מושקעים 250 מיליון ש"ח בקבורה רווייה כשיש פתרונות חלופיים טובים בהרבה". יו"ר ועדת הכספים, גפני, העיר: "עוד תקום ועדת חקירה בנושא. לנו יש הסכם קואליציוני על קבורת שדה ויש מחקרים בנושא שמראים שאין צורך בקבורה רווייה. סתם שיגעון של משרד האוצר". אזולאי הביע תרעומת גם בנושא הדיינים ואמר ש"עד לאחרונה לא מונו דיינים ולא הוקצו תקנים נלווים, זאת בעוד על כל שופט שמתמנה מוקצים 4 תקנים נלווים וזה פוגע בבתי הדין". גפני: "בתי הדין הרבניים עומדים כמו עניים בפתח. לא ניתן לזה להימשך".

מנכ"ל המשרד, עודד פלוס הציג את עיקריי עבודת המשרד בשנה החולפת ואת יעדי המשרד לשתי שנות התקציב. פלוס: "קידמנו התייעלות ניכרת המטה המשרד, במועצות הדתיות ובכל מערך שירותי הדת. מתוך 130 מועצות דתיות, 50 היו בתהליכי הבראה וכעת רק 14 נותרו עם חשב מלווה שגם זה ישתנה עד תחילת 2018. המועצות כולן עוברות לתקינה ממשלתית, הגירעון של המועצות בכללן פחת מ- 259 מיליון ₪ ל- 20 מיליון ₪ בלבד כיום. במקביל שיפרנו ומשפרים עוד את שירותי הדת הניתנים על-ידיהן בתחומי הליבה: נישואין, כשרות, קבורה ותרבות תורנית. קבענו סרגל תקינה, למשל כמה עסקים 'ת"פ' של כל מפקח כשרות. דאגנו להשתלמויות מקצועיות והתמקצעות עובדי המועצות. גם בנושא השכר, שכר יו"ר מועצה דתית עולה דרמטית בכ- 3,000 ש"ח בממוצע ויותר. בעבר היה מקביל לשכר מנכ"ל עירייה, גם שאר בעלי התפקידים שכרם יעלה, כולל שכר הבלניות, שכבר קיבלו תוספת של 10% והכרה בעבודות נוספות סביב המקוואות: קניות, מענה טלפוני וכד'. העלנו את שכר רבני הערים ולא יהיה עוד דור א' ודור ב' (אלה שמונו עד 2006 ואלה שלאחר מכן (א"ק)). בנוסף, הצלחנו להשיג מינויים של עוד 50 רבני יישובים".

פלוס ציין, כי "המשרד לשירותי דת הוא החלוץ בנושא הכרה בלימודים ישיבתיים כלימודים אקדמאיים כחלק מהגדרת עובדי המועצות הדתיות כאקדמאיים לצרכיי שכר" ועדכן "ישבתי עם יו"ר ההסתדרות בנוגע לשכר רבני ערים ומנסה לקדם מהלך בעניין". השר דוד אזולאי הוסיף: "האוצר ומשרד המשפטים מערימים קשיים בעניין". אגב כך, מבין הבשורות בסקירתו של מנכ"ל המשרד: "מקדמים פרויקט waze בבתי קברות לטובת קרובי הנפטרים, לצד שירותים נוספים להתמודדות עקב פטירה, כגון סיוע במקרה של פטירות לאחר שעות העבודה של חבר'ה קדישא".

מנכ"ל הרבנות הראשית, משה דגן: "ברבנות 72 עובדים שנמצאים בתחתית סולם הדרגות אחרי 20 ו- 30 שנות עבודה, כי כל השנים לא טיפלו בנושא הזה. פנינו לייעוץ ארגוני לבניית התהליכים בצורה נכונה. הבעיה שאין מסלולי קידום". דגן פנה ליו"ר ועדת הכספים גפני, בבקשה שיסייע בקידום עניינם של עובדי הרבנות הראשית ובהגדלת תקציבים. מנהל בתי הדין, הרב שמעון יעקבי: "20 שנה לא הוסיפו שום תקן ובמקביל כן קיצצו מתקני העבודה הבלתי צמיתה. ככה אי אפשר להמשיך, בתי הדין הם אנורקסיים ולא הוסיפו כלום". יעקבי הביע שביעות רצון מהודעתה של יו"ר מר"צ, ח"כ גלאון, כי תתמוך כאמור, בהגדלת התקנים בבתי הדין.

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר ש"הייתי שמח אם עוד הרבה אנשים היו צורכים את שירותי הדת מלבד קבורה. איפה רבים מאלה שמתחתנים, איפה המתגרשים והמתגיירים? הם לא פונים לשירותי הדת, אז איך ניתן לדבר על הגדלת תקנים? צריך לבדוק 'פר' שקל, אם יש יותר אנשים שנהנים משירותי הדת או שדווקא פחות. לצערי, עבור אזרחים רבים הרבנות למשל, איננה רלוונטית וחבל. שאלת היסוד: מי הנהנים כיום מהרבנות?".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הביע תרעומת על דבריו של שטרן ואמר: "המקום היחיד שאתה אומר שצריך תנאי כדי להקצות עוד תקציבים. תבוא איתי לסיור ברחביי הארץ ותראה איך מספר האנשים שנדרשים לשירותי הדת רק הולך וגדל! שירותי הדת הם שירותים חיוניים בדיוק כמו כל שאר השירותים שהמדינה מעניקה לאזרחים ואמורים להיות מתוקצבים בהתאם". גפני הודיע כי "יחדש את הדיון על תקציב שירותי הדת ובפרט בהגדלת המשאבים של הרבנות הראשית ובתי הדין. לא ניתן להם להיות כעניים בפתח!".