דיוני הוועדה המשותפת לוועדת החוקה וועדת חוץ וביטחון לאישור חוק ההסדרה המשיכו זה היום השני בצורה אינטנסיבית ודרמטית.
חברי הכנסת מימין ומשמאל שמעו במהלך הדיון, משורת משפטנים בכירים סקירה משפטית מקיפה אשר מעמידה בספק את חוו״ד של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט ופירקה את שורת הבעיות עליהן דיבר יועמ״ש הכנסת אייל ינון ביום הדיונים הראשון
פרופ' יוג'ין קונטרוביץ, מומחה למשפט בינלאומי אמר בדיון כי דיני שטחים כבושים לא חלים ביו"ש, כאשר גם אם היו חלים – החוק הבינ"ל לא אוסר הפקעה תמורת פיצו, אלא רק החרמה וזאת על מדיניות בינלאומית המזוהה עם צבא ארה״ב ואף ממשלת צרפת בבית הדין בהאג.
עוד באתר:
קונטרוביץ העיר, שמחוו״ד של מנדלבליט נראה שדיני הכיבוש חלים ביו"ש, דבר המנוגד לעמדה הרשמית של ישראל אשר כבר 49 שנים מתנגדת לכך בתוקף "אפילו לפי אמנת ג'נבה (שאותה ישראל לא מקבלת) – תושבי הישובים היהודים ביו"ש יכולים להחשב תושבים מקומיים ולכן חובה על המפקד הצבאי לדאוג גם להם ולזכויותיהם. אם ישראל תחיל על עצמה מגבלות שהדין הבל"א לא מחייב אותה בהן – היא תייצר לעצמה סוג של משפט בינלאומי מחמיר שחל רק עליה".
פרופ' טליה איינהורן, מומחית לדין הבינלאומי הוסיפה ותקפה את עמדת היועמ״ש כי "ישראל הודיעה רשמית שתקנות האג לא חלות עליה. ושהיא בחרה מיוזמתה לקיים בהתנדבות את ההוראות ההומניטריות בלבד. פרופ׳ איינהורן הוסיפה כי רשאית לחוקק ביו"ש ואף היו תקדימים לכך כפי שבריטניה חוקקה בתקופת המנדט בניגוד לאמנת האג על מנת להיטיב עם אזרחי בריטניה בכל רחבי האימפריה הבריטית. ואף לפי החקיקה הירדנית הרחבה שהוחלה ביו"ש בזמן שירדן הייתה במעמד של "כובש".
איינהורן אף התייחסה לסכנת התביעה בבית הדין הבינלאומי בהאג ואמרה כי הסיכון נמוך מאחר ופלסטין לא הוכרה כמדינה כאשר גם בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע תקדים בסוגיית קפריסין כי אין זה ראוי לגרש מבתיהם בכפיה אנשים נשים וטף.
אל הדברים הצטרף פרופ׳ שלום לרנר, מומחה לדיני קנין אשר אמר כי בעשורים האחרונים עוגנה זכות הקניין כזכות חוקתית. כאשר גם נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק פסק כי במקרים של תום לב צריך לשקול תועלת מול נזק. כשתום לב כולל גם מקרים של רשלנות או של מעורבות השלטונות. ״במקרים רבים במאחזים יש תום לב של המתיישבים בשל המעורבות הממשלתית בבניית הישובים״
יועמ"ש ו. חוקה עו"ד אלעזר שטרן גיבה את הדברים ואמר כי: ״המשפט הבינלאומי הנהוג ביו"ש מחייב שכל חקיקה תיבחן לאור סעיף 43 לאמנת האג. תקנה 43 לא פוסלת הפקעה במקרים מסוימים לטובת האוכלוסייה המקומית״ עו״ד שטרן הוסיף ואמר כי בעבר נשאל היועמ"ש זמיר בשנת 1980 ע"י רוהמ בגין האם ניתן להפקיע קרקע לצורך הקמת ישובים. אך הוא בחר לא להכריע בדבר. אך בשנים האחרונות ניתנו פסיקות בגצ שמגדירות את האוכלוסייה הישראלית כ"מקומית", ושיש להתיישב גם בזכויות היסוד שלה.
עו״ד שלמה פוליטיס לשעבר יועמ״ש יו״ש הוסיף כי גם בגצ מתיר לכנסת לחוקק מחוץ לגבולות ישראל הריבונית כל עוד מדובר בחקיקה אפקטיבית אשר לא פוגעת בריבונות אחרת.
