לא נעים להכיר: אסטמה

היום נדבר על אסטמה בילדים.

מהי אסטמה?

היא מחלה ריאתית כרונית חסימתית התקפית. ההתקפים נגרמים בדרך כלל עקב אלרגיה. ריר צמיגי המופרש מדפנות קנה הנשימה חוסם את הקנה ומקשה על הוצאת אוויר מהריאות. חולי אסטמה עשויים לסבול מנשימה כבדה עם "צפצופים" , "קוצר נשימה", שיעול כרוני, וסיבולת לב ריאה נמוכה. אסתמה היא בעיה דלקתית בדרכי הנשימה. לגורמים נפשיים עשויה להיות השפעה חלקית בלבד על מהלך המחלה.

מהו הגורם העיקרי להתקפי אסטמה בילדים?

הגורם העיקרי להתקפי אסטמה בילדים הן מחלות ויראליות שמתפתחות להתקף. החזרה ללימודים מעלה את הסיכוי להדבקות במחלות כאלה, ואיתן גם שכיחות ההתקפים.

בית ספר, גני ילדים וסביבותיהם מכילים ריכוז גבוה של אלרגנים (כמו קרדית האבק, למשל), שעלולים גם הם לגרום להתקפי אסטמה.

גורם נוסף שעלול להשפיע על תדירותם וחומרתם של התקפי אסטמה הוא לחץ. החזרה לבית הספר אחרי החופשה היא ללא ספק אירוע מרגש ומלחיץ, וייתכן בהחלט כי יש לכך תפקיד בהתפרצות.

והאשם האחרון בהתפרצות ספטמבר הוא, ובכן, אוגוסט. או יותר נכון, החופשה של אוגוסט, היציאה מהשגרה, שעות השינה והערות שמשתנות לחלוטין, הטיסות והנסיעות. בין כל אלה, שגרת הטיפול המונע של הילדים מתערערת פעמים רבות, והילד פותח את שנת הלימודים לאחר תקופה שבה לא טופל.

מהם דרכי הטיפול, וכיצד מתגברים על "התפרצות ספטמבר"?

ככלל, המפתח לטיפול נכון באסטמה הוא טיפול מונע כי ונטולין ודומיו הם תכשירים לטיפול בהתקף חריף ודווקא באסטמה הטיפול המלא צריך לכלול גם טיפול מניעתי בתרופות נוגדות דלקת. כיום יש תכשירים אנטי דלקתיים הניתנים במשאף (כמו בודיקורט, סימביקורט ועוד) או דרך הפה (כמו סינגולייר). תרופות אלו מורידות את רמת הדלקת סביב דרכי האוויר בריאות ועוזרות למנוע חלק ניכר מההתקפים.

הגישה היעילה ביותר במניעת התפרצות ספטמבר היא להקפיד על טיפול כזה במהלך חודש אוגוסט: ילדים חולי אסטמה שנרשם להם טיפול מונע במשאף צריכים להקפיד ליטול אותו מדי יום בשבועות האחרונים של אוגוסט ובשבועות של תחילת שנת הלימודים. גם אם ילדכם לא טופל בחודשים האחרונים בטיפול מונע, מומלץ מאוד לפנות לרופא המטפל ולשקול התחלה מחודשת של הטיפול המונע במהלך החופשה.

מחלות החורף בפתחנו, את חלקן הן כבר פקדו – למה בעצם אנחנו רוצים אנטיביוטיקה?

בכל שנה זה חוזר על עצמו, ממש כמו החצב, הנחליאלי והגשם הראשון: הטמפרטורות מתחילות לרדת, ומחלות החורף מגיעות. ואנחנו גוררים את עצמנו לרופא, ובגרוננו הניחר בקשה אחת: אנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה, דוקטור.

ולמה אנטיביוטיקה לא תמיד עוזרת?

אז מהי אנטיביוטיקה, בעצם? מדובר בקבוצת חומרים שמסוגלת למנוע גדילה והתרבות של חיידקים, ואפילו להביא להכחדתם. התרופות האנטיביוטיות למעשה משמשות אמצעי יעיל בלוחמה בזיהומים חיידקיים.

כל קבוצת תרופות אנטיביוטיות מסווגת לפי המנגנון הספציפי שבאמצעותו היא פוגעת בחיידקים. אבל החיידקים לא מוותרים בלי קרב. יש להם ארסנל מרשים של אמצעי הגנה, המאפשרים להם לחמוק מהשפעת התכשירים האנטיביוטיים. שימוש לא מושכל באנטיביוטיקה גורם להיווצרות זנים עמידים לאנטיביוטיקה, כולל כאלה העמידים לכל תכשיר אנטיביוטי שקיים. מה שקורה למעשה, הוא שאותם חיידקים שבמקרה הופיעה בהם מוטציה גנטית לעמידות, זוכים ליתרון על פני החיידקים הלא עמידים. כך, אחרי כל טיפול אנטיביוטי, שורדים החיידקים העמידים. בנוסף, הגנים שמקנים עמידות לאנטיביוטיקה מתפשטים בין אוכלוסיית החיידקים.

האם נכונה הגישה שאומרת שלא לקחת תרופות – בשל עמידות החיידקים?

מכיוון שעמידות של חיידקים בפני אנטיביוטיקה משפיעה לא רק על החולה עצמו, אלא גם על סביבתו. חיידקים עמידים מופצים בקלות מהחולה לסביבתו הקרובה באמצעות מגע או טיפות רוק. מנגד, העלות העצומה הדרושה למחקר ופיתוח של אנטיביוטיקות חדשות, וחייהם הקצרים של תכשירים החדשים, הפכו את ההשקעה בפיתוח סוגים חדשים של תרופות אנטיביוטיות ללא משתלמת. על כן, בעשורים האחרונים פותחו רק קומץ של אנטיביוטיקות חדשות. בסופו של דבר, בעיית העמידות לתכשירי האנטיביוטיקה יכולה ליצור מצב שבו יימצאו חולים עם חיידקים עמידים שלא ניתן יהיה לטפל בהם. כן, בדיוק כפי שהיה לפני מאה שנה.

אז מתי כן לקחת אנטיביוטיקה ומתי לא?

כאמור, טיפול אנטיביוטי ניתן כאשר קיימת מחלה זיהומית שהמחוללים שלה הם חיידקים. אנטיביוטיקה אינה יעילה בטיפול במחלות נגיפיות כגון שפעת. מאחר שרוב מחלות החורף נגרם על ידי נגיפים, ברוב המקרים אין צורך בטיפול אנטיביוטי. ויותר מזה: שימוש באנטיביוטיקה ללא צורך הוא בדיוק הגורם לעמידות החיידקים. בדרך כלל חיידקים מסגלים כושר עמידות לאנטיביוטיקה בעקבות שימוש בתדירות תכופה בתרופה, או כאשר האנטיביוטיקה נלקחת בצורה לא נכונה, קרי – לתקופה קצרה מדי. על רק רופא יכול להכריע האם המחלה שתקפה אתכם או את ילדכם מצריכה שימוש באנטיביוטיקה.

אבל הנה גם קווים מנחים כלליים:

הצטננות ושפעת – הגורמים הם נגיפים, ואנטיביוטיקה אינה יעילה לטיפול בהן.

שיעול או ברונכיטיס – ברוב המקרים, מחוללי המחלות הללו הם נגיפים ואנטיביוטיקה לא תעזור. אם המחלה נמשכת זמן רב, ייתכן שחיידקים הצטרפו לחגיגה. הרופא יכריע.

כאב גרון – כאן נדרשת בדיקה. רוב כאבי הגרון נגרמים על ידי נגיפים ולא ניתן לטפל בהם באנטיביוטיקה. אבל זיהום סטרפטוקוקלי בגרון נובע מזיהום חיידקי וצריך לטפל במחלה באנטיביוטיקה. הרופא שלך ייקח משטח גרון ובמידה ותשובת המשטח היא חיובית לחיידק הסטרפטוקוק ימליץ על טיפול אנטיביוטי מתאים.

קיבלנו מרשם לאנטיביוטיקה מהרופא, כמה זמן יש ליטול אותה?

משך הטיפול משתנה ממצב למצב ובהתאם לסוג הזיהום, מיקום הזיהום והחיידק נקבע משך הטיפול..

ואם אני מרגיש טוב כבר אחרי יומיים, אפשר להפסיק את הטיפול האנטיביוטי?

לא ולא. חייבים לסיים את כל מנת האנטיביוטיקה הנרשמת. אם נפסיק לקחת אנטיביוטיקה על דעת עצמנו, יקרה כל מה שתיארנו קודם: החיידקים יפתחו עמידות לתרופה, ובשלב מסויים הרופאים לא יוכלו להציע לנו כלי נשק יעיל לטיפול בזיהומים עתידיים.

מה מקומו של החיסון במלחמה מול השפעת?

שפעת, כאמור, היא מחלה נגיפית ואנטיביוטיקה אינה מועילה בטיפול בה. החדשות הטובות הן שאפשר, ורצוי, להתחסן נגדה, ובכך להימנע גם מסיבוכים אפשריים.

החיסון בשפעת מוריד באופן משמעותי את התמותה מהמחלה בקבוצות הסיכון, את התחלואה באוכלוסיה הכללית ואת הסיבוכים שלה.

החיסון הוא חיסון מומת כך שאין כמעט שום תופעות לוואי למעט כאב מקומי (החיסון לא גורם לשפעת!!!)

החיסון ניתן למבוטחי הקופה בכל המרפאות, בחינם, החל מחודש ספטמבר.