תושב מודיעין עילית? בדוק אם הבית שלך הפך ללא חוקי

קרוב לאלפיים יחידות דיור, לצד עשרות ישיבות בתי ספר ומבני ציבור במודיעין עילית, הפכו לבלתי חוקיים, עקב גריעתם מתחומי היישוב על ידי 'צוות הקו הכחול' של המנהל האזרחי, כך חשף הבוקר (שני) ארז צדוק בבבלוג שלו בדה-מרקר.

העיר מודיעין עילית, הפכה זה מכבר לאחד מריכוזי האוכלוסיה הגדולים ביותר של הציבור החרדי. אדמות העיר המונה כ62,000 תושבים, נרכשו כדת וכדין בשנות ה-80 על ידי יזמים ישראליים, שרכשו אדמות פרטיות מפלשתינים מהכפרים בילעין וחרבתא.

בשל העובדה כי פלשתינים שמכרו קרקעות ליהודים שילמו לעיתים בחייהם, נוצר סטטוס מיוחד לקרקעות שנרכשו, והן הוגדרו כקרקע פרטית (יהודית) בניהול הממונה על הרכוש הממשלתי. ההגדרה הזו אפשרה לשמור במעומעם את דבר רכישת הקרקע.

עוד באתר:

לקראת כתב אישום?

בסדנו מגיבה: ההליך נגד גרוס צומצם

אבי יעקב

ערב שבת 'שירה'

השידור המלא: ירון בר מנגן לכם את סוף השבוע

קול חי מיוזיק

צומת טללים

אישה נהרגה, גבר במצב קשה: תאונה קטלנית בנגב

אבי יעקב

הציג את התקציב

הדולר מתרסק לשפל היסטורי • סמוטריץ' חוגג

גדי פוקס

בשונה מהעיר החרדית, רוב ככל היישובים הישראליים ביו"ש, הוקמו על אדמות שהוכרזו על ידי מדינת ישראל כאדמות מדינה. עו"ד פליאה אלבק ע"ה מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, היתה אחראית על תהליך ההכרזה והגדרת תחומי היישובים שסומנו על המפות בקו כחול.

השתכללות הדיגיטציה והאמצעים הטכנולוגיים, גרמה לשכלול ודיוק של המפות הישנות. המנהל האזרחי הקים בשנת 1999 צוות שנקרא 'צוות קו כחול', שהחל לעבור על המפות הישנות כדי לדייק את ההכרזה שביצעה אלבק שנים קודם לכן.

עקב פעולות המיפוי החדשות, כמעט בכל יישוב בו עבד הצוות, קוצץ ונגרע הקו הכחול התוחם את שטח היישוב וכך הפכו מבנים שהוקמו לפני שנים רבות – ללא חוקיים בן לילה. בישובים מסוימים מדובר רק בקומץ בתים, אולם ביישובים אחרים ישנם עשרות יחידות דיור שנגרעו למעשה משטח היישוב.

בסך הכל, למעלה מ-2,000 בתים שנבנו בכלל היישובים ביו"ש, אותרו על קרקע שהוצאה למפרע מתחומי היישוב, או שהתגלתה כקרקע פרטית.

צוות קו כחול פעל גם בתחומי מודיעין עילית, על מנת לדייק את קווי החלקות שנרכשו בשנות ה-80, וכתוצאה מפעילותו נמצא כי מאות מבנים בעיר הפכו לבלתי חוקיים: 230 בנייני מגורים, 207 מבנים צמודי קרקע הכוללים ישיבות, בתי כנסת, בתי ספר ומבני ציבור נוספים, וכן 78 מבנים מסחריים.

רוב בנייני המגורים ברחובות שערי תשובה, חזון דוד, נתיבות המשפט, משך חכמה ואבני נזר, נפגעו כתוצאה מהמהלך – עובדה שמשליכה מיידית על כאלפיים משפחות – כחמישית מתושבי העיר – מספר המקביל לסך כל המבנים שנגרעו בשאר יישובי יהודה ושומרון.

למעט מבנים בודדים, כל המבנים שנגרעו מתחומי מודיעין עילית נבנו בזמנו בתוך תב"ע בתוקף וקיבלו היתר בניה כדת וכדין, אך ברגע אחד הפכו בעצם לבלתי חוקיים, וכעת לא ניתן למכור אותם, להעביר את הזכויות עליהם, ואפילו לא לקבל עליהם משכנתא.

בין מבני הציבור שנגרעו משטח העיר, בולטים בניין העירייה, הקניון והמרכז המסחרי, וכן מתקן מקורות והתחנה המרכזית.

עשרות ישיבות ומוסדות חינוך נפגעו אף הן מהמהלך, בהן ישיבת מיר ברכפלד, ישיבת חברון, ישיבת כנסת ישראל, ישיבת כנסת הגדולה, ישיבת חמדת משה ועוד. בנוסף נגרעו מתחמי בתי הספר אור תורה, מאיר עיניים, דרך האמת, בי"ס לחינוך בנות, בית יעקב, מרכז חינוך מיוחד, גני מורשה, מתחם גדול נוסף של בתי ספר ועוד.