"אתה יודע מי ניצח בקרב דוד וגוליית" • הרב לאו על מפגשו עם קסטרו

הרה"ר של תל אביב יפו, הגרי"מ לאו, חושף בתכנית "מהדורת הבוקר" בשיחה עם מרדכי לביא את מפגשו עם הרודן פידל קסטרו • יחסו ליהודים, הערכתו לרבין ופרס וגם, האם הוא החשיב את עצמו לגוליית?

אפרים דוד

כ"ח בחשוון תשע"ז, 29/11/16 10:14

א+

א-

בשבת האחרונה שליט קובה, הרודן פידל קסטרו, מת. בתכנית "מהדורת הבוקר" בהגשת מרדכי לביא שוחח הגרי"מ לאו שליט"א, על שיחה מיוחדת ומפתיעה שהיתה לו עם קסטרו.

"לפני קרוב ל-23 שנים כשכיהנתי כרב הראשי לישראל" מספר הגרי"מ לאו "הוזמנתי לשאת דרשה בונצואלה. כששאלו אותי מה אני מבקש בתמורה לטרחה הזו השבתי כי בוודאי לא תמורה כספית אלא אתם נמצאים קרוב לקובה וקובה זה מקום בו נפתחו השערים לרווחה ליהודים שנמלטו מיצפורני הנאצים בזמן השואה כולל דודותי, בעלה ושני ילדיהם. רוצה אני לדעת מה עלה בגורל היהודים, תארגנו לי ביקור שם. ואכן סידרו לי ביקור ליומיים. בהיותי שם קיבלתי הודעה שהקומדנטר – המפקד – פידל קסטרו רוצה לפגוש בי. הגעתי ב-21:55 והשיחה נמשכה עד 01:00 בלילה. זו היתה שיחה מרגשת ולפעמים גם סוערת. אין ספק שהוא היה אישיות חד פעמית לטוב ולרע" אומר הרב.

הרב חושף חלקים מהפגישה ומגלה כי קסטרו היה בקיא גדול ביהדות בנעשה בישראל"הוא היה בקיא גדול בתנ"ך, הוא ידע את הרקע שלי, את עברי בשואה ואת התפקידים שמילאתי ואני ממלא. כאמור, שיחה של למעלה משלוש שעות אל תוך הלילה. זה היה בחודש שבט ואמרתי לו, תוך כדי שיחה, שאנחנו בעוד חודשיים חוגגים את חג הפסח, חג החירות. ביקשתי את רשותו להביא מצות ליהודים הנמצאים תחת שלטונו והוא השיב 'מאמריקה? לא בא בחשבון. אתה יודע שהם גוליית ואני דוד ואתה יודע מי ניצח במערכה, לא גוליית ניצח, דוד ניצח. אני לא רוצה שום קשר עם אמריקה' אמרתי לו 'אני יביא מוונצואלה או ממקסיקו' והוא הסכים מיד. מכיוון שראיתי שמצב רוחו ממש טוב אמרצתי לו כבר 35 שנים שיש פה רעב ואין שום גוף דתי אולי תאפשר לי לייבא בשר כשר לקומתץ היהודים שנמצאים פה. אך הוא השיב לי נחרצות 'לא' וכששאלתי מודע לא הוא השיב 'אתה רוצה להביא לפה אנטישמיות? אני נלחם באנטישמיות שמקורה בכנסיה הקתולית ואתה תגרום לאנטישמיות. לעם שלי אין לחם בשפע, רק מנה קצובה. על בשר אין מה לדבר. אם יהודים יקבלו בשר יתקפו אותם ויהיה פה שפיכות דמים, אתה תהיה אשם בזה.' אמרתי לו 'אבל מצות הסכמת להביא' והוא השיב בחיוך 'מצות זה נקרא אוכל? בשר זה אוכל'"

"ביקשתי ממנו גם בעבור סטודנט יהודי" מספר הגרי"מ לאו "שהיה עילוי ורצה להתמחות מחוץ לקובה והוא השיב בשלילה תוך שהוא מסביר 'הוא יטעם את חיי השפע והחופש והוא לא ירצה לחזור. עם מי אני נשאר פה?עם סוג ב של רופאים?' הוא היה לא נורמלי במושגים שלנו אבל עילוי אין ספק שהיה" קובע הרב.

הבאתי לו שופר שחרוט עליו תקע בשופר גדול לחירותנו ואמרתי לו "ביובל היו תוקעים ואומרים "ושבתם איש אל אחוזתו..", אם יהודים ירצו לעלות לישראל, תסכים להם. שים לך את השופר למזכרת על השולחן" אמרתי לו והוספתי "אבל הבאתי לך את השופר מעוד סיבה. אתה אמרת שיש לך קשר עם גדולי אויבנו. עם סאדאם חוסיין ועם חאפז א אסד. תעשה לי טובה, הם יודעים את גורלם של ארבעה מבנינו שנפלו בשבי רון ארד, יהודה כץ, זכריה באומן וצבי פלדמן. אנחנו לא יודעים אם הם חיים או לא ומה קורה אתם. אני מבקש ממך שתדבר עם החברים שלך שאולי יתנו מידע מה קורה אתם ואיפה הם נמצאים. הוא התעניין מאד ושאל 'מתי הם נחטפו' ואני השבתי ששלושה מהם בקרב 'סולטן יעקב' לפני קרוב ל-12 שנים. הוא שאל 'האם אתה מאמין שהם חיים?' עניתי לו שאני רוצה לקוות שכן אבל את השאלה הזו שאלתי את הוריהם ואחד מהאבות השיב לי 'גם אם הבן שלי לא חי אני רוצה שיביאו אותו לקבר ישראל. א' יהיה לי מקם לשאת תפילת אזכרה, קדיש. ב' השם של בני לא ימחה מישראל תהיה מצבה יהיה חקוק על אבן השם שלו וגם אחרי מותו יהיה חקוק שמו. הוא הסתכל על התקרה, שמע את הדברים ואמר 'גרנד רבינו השגת את מטרתך, אני אעשה מה שאני יכול'".

לסיום מספר הגרי"מ לאו שמהשיחה הוא הבין כי הוא העריך מאד את יצחק רבין ושמעון פרז, כך הוא קרא לשמעון פרס, על פעולתם למען השלום בהסכמי אוסלו. הוא העריך גם את טדי קולק על היחס שלו לכל חלקי האוכלוסיה בירשולים בעיקר לערביי מזרח העיר. אמרתי לו 'אם אתה מעריך אותם, תשלח לי מזכרת ממך, ביטוי ידידות והוקרה, אני מוכן לשאת אתי אליהם' רציתי לפתח קשרי ידיות" מגלה הגרי"מ "הוא השיב 'אנחנו ארץ עניה, מה אני יכול לשלוח' אמרתי לו 'אמנם אני לא מבין גדול אבל אמרו לי שהסיגרים מהוואנה משובחים' הוא שאל 'האם הם מעשנים' ואני אמרתי לו 'ראה, פרס נגמל מעישון אצל פסיכולוג באיטליה, רבין מעשן כבד אבל סיגריות 'קנט' אמריקאיות וטדי קולק ראיתי בעיתון תמונה שלו עם סיגר אבל זה לא חשוב. החשוב שזה יהיה על שולחן הכתיבה שלהם כאות ידידות עם כרטיס ביקור של 'קומסנטר פידל קסטרו' ואכן תוך מספר שעות הגיע לחדרי במלון שלוש מגירות של סיגרים. כשהגעתי לארץ, התקשר עזר ויצמן ואמר 'מה? לי לא מגיע?' ושלחתי לו על חשבון פרס כמה מהסיגרים" מגלה הגרי"מ לאו ואומר "בילדותו הוא ספג אנטישמיות רבה בכנסיה הקתולית, שם חונך. ומשהתפקח, היו לו יחסי כבוד והערכה ליהודים".

האזינו: