בשגרת החיים המבורכת שלנו הרגלים טובים הם אלה שיעזרו לנו להתמודד עם הכל,הרגלים נכונים יימנעו בלאגן מיותר שנוטה להצטבר במהלך השבוע השוטף, הפעלת הילדים באופן נכון ייתן להם תחושת סמכות ואחריות וכולם ייצאו נשכרים מכך.
באופן כללי יש ילדים מסודרים ויש ילדים שלא,יש ילדים שקשה להם עם סדר,יש רחפנים,יש שמתקשים בארגון ויש שאינם מגלים אחריות לחפצים שלהם ולסדר שלהם,הכרחי שנבין את נקודת המבט של הילדים על הסדר לפני שנעמיס עליהם דרישות שהם לא יוכלו לעמוד בהן,ככלל,אם אנחנו נאלצים לנדנד כדי שתתבצענה דרישות הגיוניות ומקובלות לגיל הילד ולתנאי החיים שלכם – יש לבדוק את המצב עם גורם מקצועי ולחקור את הסיבות לכך.
הרגלים פשוטים שמתחילים אתם את החיים יכולים לעזור:
עוד באתר:
1. בכל יום שישי תולים את הציורים ומשליכים את אלו של השבוע הקודם.
2. בכל מוצאי שבת מרוקנים את הילקוט וממיינים את הבלגן שהצטבר בו.
3. בכל ראש חודש, כשמסיימים מוקדם,מסדרים מגירות.
4. מניחים בארון סלסילות לגרביים וכד' והילדים מכניסים את הבגדים לארון.
5. בגד שמורידים ואינו מגיע לכיבוס – תולים על וו נמוך בצדי הארון.
6.אוספים – מכינים מהם תצוגה בתמונה אומנותית (צדפים, בולים, שטרות כסף, גלויות) או מציגים אותם במדף מתאים (מחקים, בקבוקים דקורטיביים, קיטים חשמליים). לא מחביאים שמונצעס במטמונים.
7. נגדיר מקומות אחסון – מגירות, מדפים, כוורות – בלבד. מתחת המיטה, מעל הארון, מאחורי הדלת – כל אלו אינם שטחי אחסון לגיטימיים,העובדה שהם מוצנעים אינה מכשירה אותם להיות מקומות מסתור לשמטעס,זו תפיסה פשוטה שקל להנחיל אם היא חלק מתפיסת העולם שלנו.
8. נחתור להוביל את הילדים לשותפות עם חברים בעלי חצרות וכאלו שגרים ליד שטחים פתוחים. ילדים מוצאים לעצמם "סליקים" גם בעיר צפופה – נעודד אותם לאחסן שם אוספים של מסמרים חלודים וקרשים המיועדים לל"ג בעומר (שם, ולא מתחת למיטה).
9. חוק: אין לוקחים קופסאות נעלים בקניית נעלים חדשות.
10. הרגל ללא הסברים: הנעליים הישנות מושלכות לפח בחנות שבה קנינו זה עתה נעליים חדשות.
11. השליכו לפח סוגים אטרקטיביים של זבל – גרביים קרועים עשויים להגיע למגירה של חובבת האמנות במקום לפח.
מה אפשר לבקש מילדים שיעשו בכוחות עצמם?
גיל שנתיים לאסוף חפצים,לזרוק לפח עם אמא, לא לבד,חשוב לתאר את הפעולה שנעשתה ולא רק להתפעל, לשבח ולהחמיא.
שלוש-חמש לסדר צעצועים שבהם שיחקו ולבצע 'שליחויות' קטנות – לפתוח דלת, לקרוא לאח, להביא בקבוק. בתנאי שהמכלים נוחים, יציבים ונמוכים ומשך ביצוע המשימה לא יהיה ארוך משלוש דקות. העידוד חיוני גם בגיל זה.
שש-שמונה לסדר את החדר בבוקר: להכניס מיטות שנפתחות, לפרוש את כיסוי המיטה וכד' (לא לקפל),להיות אחראים על הנעליים, לזרוק בגדים לכביסה ולסדר את האמבטיה אחרי הרחצה,בגיל זה ילדים אוהבים שגרה ולוחות נקודות ומבצעים עשויים לעודד אותם לפעול ולהתמיד,לא לשכוח משוב חיובי ושבחים,תנן פרס בהפתעה – לא כתנאי מראש – ותזכו ליתר שיתוף פעולה.
תשע-עשר טיפול בכביסה: קיפול כביסה – כשיש בארונות שלכם די מקום והתאים מצוידים בסלסילות או ממיינים אחרים שמפשטים את המלאכה,פינוי השולחן אחרי האוכל,שטיפת כלים קלים,יש ילדים שעדיין מתלהבים מלוחות מבצע,על פי רוב, הם מסכימים למטלה חד פעמית ומתנערים מתפקיד קבוע,דיונים משפחתיים ושיחות סביב השולחן יניבו הסכמה על המשימות שהילדים רוצים לבצע. הסבירו והדגישו כיצד הם ירוויחו מן הסדר.
אחת עשרה- שתים עשרה הילדים מקבלים בהדרגה אחריות בלעדית על התאים, המכתבה, המגירות והמיטות שלהם,הם מסוגלים לשטוף כלים, גם סירים, ולשאוב אבק,בנות בגיל הזה מתחילות לדרוש סדר בבית באופן כללי ועלולות לגעור באחים קטנים שמשחקים ומשאירים חפצים מפוזרים,מקדו אותן בתפקידים שלהן ובביצועם.
שלוש עשרה- חמש עשרה הם אחראים לאחסן את החפצים שלהם, לזרוק חפצים מיותרים ולשקול סדרי עדיפויות כשהמקום מוגבל והתנאים משתנים,הם ישמחו לסדר אלבומי תמונות ואוספים,עזרה בניקיון לשבת,בגיל זה הבנות וגם הבנים עושים מה שהם אוהבים ונהנים לעשות,חפשו את המטלות הרצויות והאצילו סמכויות,מכשירים ותכשירי ניקוי מתוחכמים יעודדו אותם לעזור בסידור הבית ובניקויו.
בני עשרה בעלי ידי זהב יבצעו עבורך תיקונים, שיפוצים, חשמל, קירות גבס, צביעה. לבקש מראש ולחכות להסכמה,עליכם להכין את כל הציוד הדרוש,אל תסתמכו על הבן שידאג בעצמו למכשירים ולציוד,תארו את התוצאה שאתם מחכים לה בבהירות: מה ומתי.
בנות עשרה בנות חרוצות יכולות להיות יד ימינכם בניקיון,במעבר לדירה חדשה ובתכנון ועיצוב המטבח והחדרים,הן פיתחו טעם אישי והן תשמחנה לקחת חלק גם בקניות עבור הבית – ריהוט, טקסטיל, כלים וכד',שתפו אותם בהחלטות והאצילו סמכויות. כשהן מרגישות שיש להן השפעה יש להן מוטיבציה לפעול ולהשקיע גם ב'עבודות שחורות'.
מרחב פעולה
ילדים עושים דברים בדרך שלהם,כאמהות,כמנכ"ליות וכבעלות ניסיון המצפות לטעויות, צופות אותן וצופות בהן מתרחשות – קשה לנו לקבל את זה,עלינו לשתוק ולא לבקר וגם להודות,לשבח ולעודד.
איך אפשר? לא נסביר? לא נדריך? רק להורות ולחכות? לא.
עלינו להסביר לאיזו תוצאה אנו מחכים (מה נכלל בשטיפת כלים. למשל – להעביר את השאריות מהסירים לקופסאות ולשטוף את הסירים) ומתי על התפקיד להתבצע. על השיטות נתפשר.
"לדעתי, מסדרים את הארון כך וכך".
"אני אוהבת ששטופים בצורה הזו". (לעבוד ביחד בהתחלה).
בקצרה
לילדים חפצים משלהם וסגנון טיפול משלהם. כאמהות עלינו לכבד את השוני ועם זה להקנות להם הרגלים טובים ויעילים של טיפול בחפצים והפטרות מאותם המיותרים המכבידים על עריכת סדר וניקיון החדר, הרגלים טובים יהפכו את כולם למאושרים ורגועים יותר ולעבור שבוע מסודר בבית מבלי לחכות נואשות לסוף השבוע.
בהצלחה!
