הסיפור הכי מוזר: זקן בן 104 עם המון ערכים

הוא ממרומי גילו המופלג, היה מסתובב ומקרקש בקופת צדקה, עובר בית כנסת אחרי בית כנסת,מכתת רגליו בכל מזג אוויר, למען מטרה נשגבת ,הצלת יהודים מהתבוללות.

הרב פנחס גרוס, נפטר בשבת האחרונה באמריקה, בן 104 וחצי היה במותו וכמו הלל שמחייב את העניים , כך הוא הרב פנחס כהן מחייב את הפעילים.

סיפורו כפי שסופר אתמול ע"י הרב ישי ווליס בתוכנית 'המסע' הוא סיפורה של ארצות הברית של אז ושל היום, פעילותו המרגשת הוותה חוט וקצה של אופטמיות ואור בתוך ארץ שמתבוססת בהתבוללות.

בנו של הרב גרוס היה פילנטרופ מפורסם הרב חיים גרוס, הוא היה תורם נלהב לארגונים של קירוב ולערכים במיוחד הוא תרם מליונים וכגודל עשירותו כך היה גודל צניעותו, הוא היה בן אדם פשוט מאד וכספו לא ניכר אליו בכלל. לפני מספר שנים בגיל 65 הוא קיבל אירוע מוחי ונפטר לדאבון לב כולם.

ר' אריה שכטר חיבר את הרב פנחס גרוס אביו של ר' חיים לפעילות של ערכים, ור' פנחס הציץ ונפגע, הוא פתח סניף של ערכים אצלו בבית, אירח באופן יוצא דופן מרצים ופעילי קירוב באהבה ובמסירות אין קץ ומרצונו החופשי.

המוטו העיקרי שלו היה להציל את אמריקה מהתבוללות, ולשם כך הוא היה מוכן לעשות הכל, הוא הסתובב בבתי כנסת השונים כאחד הקבצנים ורתם את כל שנותיו וגילו המופלג לצדקה עבור קירוב.

כפי שהוא טען בראיון לפני כ3 שנים עם פעיל ערכים אבינועם יוגב "אם יכולתי הייתי עומד וצועק ברחובות 'סכנה התבוללות' 'ערכים' כפי שצועקים 'שבת', זאת הסכנה הגדולה ביותר ליהודים בשנים הללו וכל מי שפועל ועושה למען הפעילות הזו מציל נפשות ממש".

תחשבו על הדבר המופלא הזה, חסיד וויזניץ, בן 100, בעל ממון לא מבוטל, היה הפעיל הכי וותיק של ערכים מתוך אמונה אמיתית שזה הדבר הנכון והחשוב ביותר לעשות,כאחד שנחשף לדבר או שניים בחייו הוא הבין שאם מישהו לא יעמוד בפרץ ולא יטפל בסכנה הזו, היהדות תאבד לנצח, הזהות שלה תטשטש לחלוטין .

מחד נראה כי אנחנו בפתחו של עידן חדש, הבחירות באמריקה לטובת ישראל, 'טראמפ' יאפשר בנייה חדשה, השגרירות תעבור לירושלים וכו', נפלא.

זה דומה במידה מסוימת לנשיקות של עשו,גם הוא נראה כי נשק ליעקב באהבה ובאחווה ומאחורי גבו רק ניסה וזמם להורגו,כמו כאן החיבור והקליק המדהים הזה עם ה'הדוד סם' שנראה כי בא להיטיב יותר מתמיד ,מסוכנת לעם היהודי יותר מכל, סכנת ההתבוללות וה'התיוונות' בשפה חנוכאית קרובה מתמיד דוקא מתוך החיבוק וההתקרבות לכאורה.

כמו שנאמר במשלי "נאמנים פצעי אויב ונעתרות נשיקות לשונא" או 'לא מדובשך ולא מעוקצך', ההוכחות כתובות על הקיר כ58 אחוזי התבוללות בארצות הברית בלבד והעם שותק.

ואם נחזור לר' פנחס גרוס במותו אחרי 104 שנים של עשייה ופעילות שכל כולה חיזוק התשובה בעולם הוא ציווה עלינו את החיים, את ההבנה שאלו הדברים שצריכים לעמוד בראש מעיינותינו , זה חג החנוכה האמיתי.

יהי זכרו ברוך.