לפעמים יש לי הרגשה כאילו כל הדברים החשובים באמת קורים בירושלים:
המלחמה על שמירת השבת הכי משמעותית בירושלים, הרכבת הקלה הראשונה בישראל החלה לנסוע בירושלים, הגשר הכי מוזר בישראל (ויש כאלה שיגידו בשקט שגם הכי מכוער) הוקם בכניסה לירושלים, כשבאים תיירים לישראל מכל העולם הם חייבים לבקר בירושלים, הכנסת, בית-הנשיא, משרדי הממשלה, בית המשפט העליון, וגן החיות התנ"כי(שלא קשור כל-כך לאתרים שהוזכרו אך מתחבר יפה לכנסת כי גם שם מתנהגים לעתים כמו חיות תנ"כיות)- כולם נמצאים בירושלים- ומעל לכל הדברים האלה- הכותל המערבי בירושלים.
עוד באתר:
מעניין מאד שהערבים בארץ ובעולם מוטרדים דווקא מהדבר האחד שעדיין אין בירושלים: שגרירות ארצות-הברית בישראל. ומה שמדאיג מאד את העולם הערבי זה הכוונה של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ להעביר לירושלים את השגרירות האמריקנית שמסיבה לא ברורה(ואולי דווקא ברורה מאד לאלה שלא ממש שמחים מכל מה שקורה בירושלים)- נמצאת בעיר אחרת במרכז במקום בעיר שבעיני היהודים היא מרכז העולם ובלבה האבן שממנה על פי המסורת היהודית החל הכל ולא רק בירושלים .
בלי להיכנס לשאלה שהתשובה אליה משתנה מאדם לאדם כשמנסים לברר מה הוא אוהב בירושלים- חייבים להסכים עם העובדה שבעיר הזאת יש פסיפס אנושי רב-גוני ומעורבב שמכיל למעשה את כל הרכיבים המורכבים והלא תמיד פשוטים לתפעול מהם עשויה החברה הישראלית וזאת בנוסף לעובדה שגם הנהגת המדינה יושבת בירושלים ומתעקשת לכנותה בכל הזדמנות "בירת ישראל" גם אם בעיני שוכני אזור המרכז המונח הזה מתאים יותר למשקה משעורה שמערפל את החושים אם צורכים אותו יותר מדי וזורם כמו מים בעיר בה נמצאת כיום שגרירות ארצות הברית בארץ הקודש- במקום להיות בעיר הקודש.
כשהוחלט להקים תאגיד שידור ציבורי חדש היו כאלה שחשבו שאפשר למקם אותו במודיעין- אבל בסופו של דבר הממשלה דרשה שגוף השידור הממלכתי החדש יעבור בהמשך למקום קבע בירושלים שם שכנה מאז תחילת השידור הציבורי הישן רשות השידור שהתחנה המרכזית והמפורסמת שלה- רשת ב'- תבעה מתחילת שידורי החדשות בישראל את הפתיח שהפך למותג ישראלי-תקשורתי: "קול-ישראל מירושלים…"- והמשפט הזה הצרוב בתודעה הישראלית שנים רבות- מקבל משמעות חדשה לגמרי כשחושבים על ירושלים כמקום שהוא יותר מעיר ככל הערים בארץ או בעולם אלא סמל רוחני תרבותי ומשמעותי לכל יהודי שמבין את משמעותה של עיר הבירה של ישראל- שאינה עוד מקום שצריך לסמן במפה כיעד תיירותי או כבסיס למיזמי נדל"ן והיי-טק מהטובים בעולם- אלא עיר קדושה עם היסטוריה של אלפי שנים שחלקה הצליח בחסדי שמיים להישמר עד היום ולהפוך לפלא של ישן לצד חדש הווה ליד עתיד ורחוב אחד שמחבר בין גשר רכבת וכותל מערבי.
מה לעשות שבכל דבר שנראה טוב יפה וקדוש יש בעולם לצערנו יצורים שטופי שנאה ומעוותי מחשבה המחפשים את ההפך ומנסים בכוח להרוס כל חלקה טובה ויפה בעיר הזאת בין אם זה נעשה באמצעות אבנים סכינים אקדחים או חלילה דברים שכיחים ובלתי צפויים מראש לאפשרות הפיכתם לכלי משחית כמו משאית. נגד יצורים שונאים ונוראים כאלה אין עדיין מענה ראוי למעט פגיעה קשה באבנים מזרח-ירושלמיות ובשלילת זכויות מאנשים שאינם מגדירים עצמם ירושלמים-כי לדעתם זה לא השם הנכון של העיר. אבל גם הניסיונות האיומים האלה לפגוע בעיר הקודש בצורה מזעזעת ולמרבה הצער והכאב לגרום לאנשים חפים מפשע שנופיה היפים של ירושלים יהיו המראות האחרונים שיראו בחייהם- לא גורמים לירושלמים האמיתיים לנתק את הקשר שלהם לעיר הכי מיוחדת מכל הערים בעולם שכמו האבנים שלה מצליחה להישאר חזקה לאורך השנים.
אם נעצור לרגע את מנגינת "שבחי ירושלים" שלבטח מתנגנת בראשם של הקוראים מתחילת הטור שהגיעו עד כאן- אולי הגיע הזמן לשאול מה כל-כך מפריע לערבים שתהיה שגרירות אמריקנית בירושלים ומה זה בכלל משנה להם איפה היא נמצאת. ולפני שאציע תשובה כדאי לכל אותם מאיימים ומסיתים הקוראים להילחם בכוונת טראמפ לקבוע את מושבה של הנציגות האמריקנית בישראל סמוך לבתי מדרשות וכנסיות(במובן של בית-כנסת כמובן) במקום בסמוך לבתי-קפה- לחשוב על כך שאם משמים יגזרו מתישהו שתקום מדינה פלסטינית לצד ישראל ביום מן הימים וירושלים תיהפך לבירה של שתי מדינות- האם גם אז לא ירצו הערבים שתהיה נציגות אמריקנית בעיר שחוברה לה יחדיו רק כדי להתחלק מחדש כמה עשרות שנים אחר-כך? האם גם במציאות כזאת יאיימו המוסלמים במזרח התיכון להבעיר את העיר או שיקבלו את ההחלטה בשמחה ובשירי הלל? אין לי תשובה כיוון שתרחיש כזה נמצא כיום רק במאמר באתר. ובתשובה לשאלה המקורית לעניות דעתי לערבים לא אכפת איפה תמוקם השגרירות האמריקנית בישראל(כי יכול להיות שרובם מעדיפים שהיא לא תמוקם כאן בכלל)- אך מאד אכפת להם אם תתממש מציאות בה ארצות-הברית מכירה בזיקה היהודית החזקה ההיסטורית והמחייבת בין עם ישראל החי בארץ ישראל לעיר ירושלים שתוכר באופן רשמי על ידי המעצמה הגדולה בעולם כבירת ישראל- ולא בירת מדינה אחרת- ובכך תקבל ירושלים חותמת בלתי ניתנת להסרה שתגדיר אותה כשייכת לעם היהודי בהווה ובעתיד מתוקף ההבטחה האלוקית שנתנה לישראל ופורסמה לעולם בתנ"ך ולפיה: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים מארץ אשור והנידחים מארץ מצרים והשתחוו ל-ה' בהר הקודש בירושלים".
ואפשרות הגשמת ההבטחה הזו- מפחידה מאד את העולם הערבי שנדמה שיעשה הכל כדי למנוע זאת.
לפעמים מחלוקות פוליטיות בכיכר ספרא, צעקות וגידופים בכנסת, חקירות בבית רה"מ, הפגנות מחאה של חרדים חילונים ערבים ואנשים שאוהבים לארגן הפגנות מחאה, משאיות-זבל שחולפות ברחובות העיר בעשר בבוקר ומוציאות את הנהגים הירושלמים מדעתם, ושביתות באגד- מצליחים להשכיח מהיהודים הפשוטים שבסך הכל רוצים להתפלל בכותל המערבי בשקט ובלי הפרעה או הפרה של נהלי התפילה תוך כדי פגיעה בקדושת המקום את סוד הקסם הירושלמי. אבל גם מי שכותב מדי שבוע טור ביקורתי ולעיתים קצת ציני אינו יכול שלא להתפעל ולהגיד "מה גדלו מעשיך השם" כשהוא שומע מחלונות הישיבות את המית הלימוד של תינוקות של בית רבן או רואה מבין צמרות העצים שקיעה ירושלמית יחודית.
גם אם השגרירות האמריקנית בישראל לא תעבור לירושלים בעתיד הקרוב- הירושלמים בעיקר וכל היהודים בעולם בכלל מתפללים ומבקשים לשמוע הרבה לפני-כן את פתיחת מהדורת החדשות המבשרת:
"כל ישראל בירושלים. שלום רב. המשיח הגיע!"
