מבקר המדינה • תוכן ההקלטה המפלילה ששלחה אותי הביתה

התאריך הוא יום שישי- ב' בכסלו תשע"ז- 2.12.16- אני כ"מבקר המדינה" בשיחה עם "העורך הראשי" יום לאחר שפרסמתי את טור "מבקר המדינה חוגג: מבקרים את המבקר" שמציין שנתיים לטור.

תוכן השיחה המקורית נחשף כאן לראשונה בידיעת הגורמים המשתתפים בה ובאישורם:

"מבקר המדינה": קודם כל תודה מראש על השיחה הזאת. אני יודע שאתה עסוק מאד  בטיפול בהרבה נושאים ומודה לך שבכל זאת מצאת זמן להקשיב לי…

"העורך הראשי": אין בעד מה. זה התפקיד שלי להקשיב לכל אחד… ואני חושב שהרווחת את השיחה הזאת כי אתה עושה עבודה טובה מאד..

"מבקר המדינה": תודה, כמובן שגם אתה חלק חשוב בעבודה שלי- ועל זה בדיוק רציתי לדבר איתך. אחרי שנתיים שהטור מתפרסם- אני מרגיש שזה לא מספיק פופולרי ולא משפיע כמו שהייתי רוצה. נראה לי לפעמים שאני כותב בעיקר לעצמי ולא זוכה ליותר מדי התעניינות מהקוראים. רציתי לדעת אם תוכל לעזור לי בעניין הזה.

"העורך הראשי": ומה אתה מוכן לעשות בתמורה לעזרה הזאת?

"מבקר המדינה": מה זאת אומרת? חשבתי שאם הטור מתפרסם באתר אז זה חשוב לשנינו שזה יזכה להרבה עניין- אז למה בדיוק אני צריך לעשות משהו כדי לקבל עזרה בעניין הזה?

"העורך הראשי": לכל עזרה יש תמורה ולכל מאדיר יש מחיר… אתה צריך לתת משהו משמעותי מעצמך כדי שיתעניינו בך כמה שיותר ובדרך כלל זה כרוך בוויתור או בשימוש מוגזם בתכונה שיש לך. אז תחשוב מה אתה יכול לתת או על מה אתה מוכן לוותר..

"מבקר המדינה": אני בסך הכל כותב טור ביקורת פעם בשבוע ואוהב את זה. מה שיש לי לתת זה בסך הכל מילים על מסך…

"העורך הראשי" : או! אם תמשיך לראות את זה ככה- באמת אף אחד לא יתעניין בך. למילים שלך יש כוח גדול- ומה שאתה צריך לעשות זה לא רק לכתוב מילים שיהפכו לטור- אלא לחשוב על מה אתה כותב- או יותר נכון- למי אתה כותב, ולהשתדל לרצות את קהל הקוראים שלך כל שבוע- במילים אחרות- אתה צריך להתחיל לדבר על מה שמעניין את הציבור- ולא רק אותך!

"מבקר המדינה": אבל אני כותב את הטור הזה ולכן אני בוחר נושאים שמעניינים אותי ומבקר אותם. למה אני צריך לשרת אחרים מה אני, פוליטיקאי?

"העורך הראשי": אתה כנראה העיתונאי התמים האחרון. כל אחד יודע שמי שעוסק בתקשורת חייב להיות קצת פוליטיקאי- או לפחות להיות בקשר עם אחד כזה שיעזור לו לעשות את העבודה שלו קצת יותר בקלות. באמת איך זה שעדיין אף פוליטיקאי לא התארח בטור שלך?

"מבקר המדינה": כי אני לא מראיין פוליטיקאים- אני מבקר אותם! וגם הרעיון שעיתונות הופכת לפוליטיקה ולהיפך זה דבר שמאד מטריד אותי. אני צריך לכתוב את האמת שלי על מה שקורה ולא ליפות את המציאות בשביל שכמה שיותר אנשים יקראו אותי. עצוב לי לחשוב על זה שהיום כדי שעיתונאי יצליח הוא צריך למצוא איזה פוליטיקאי שיפרגן לו. פעם הפוליטיקאים היו מפחדים מעיתונאים. היום זה ההפך…

"העורך הראשי": אז מה בעצם אתה אומר, שאתה מבקש עזרה מהעורך שלך כדי שיתעניינו בך יותר אבל לא מוכן לשנות את הכתיבה שלך למשהו אחר? אתה לא חושב שזה קצת סותר?

"מבקר המדינה": לא ידעתי שאתה כזה משורר… האמת שאני חושב שאפשר לקבל עזרה מתוך רצון אמיתי לעזור גם בלי להבטיח משהו בתמורה או למכור את עצמי להמונים בכך שאני מביע את דעתם במקום את דעתי. אני גם חושב שזה לא צודק שאני נדרש להשתנות כשבידי מי שאחראי על המערכת יש כוח לשנות דברים לפי רצונו. והכוח הזה נמצא בידי העורך ולא בידיים שלי שכותבות פעם בשבוע טור ביקורתי. ולכן לעניות דעתי העורך הוא זה שיכול להעצים את הטור שלי בתנאי שזה לא בא על חשבונם של אחרים ולא הופך אותי למשהו שאני לא.

"העורך הראשי" : יש לך לא מעט מחשבות.. לא פלא שיש לך רעיונות לטור כל שבוע. אבל מה שאתה אומר בעצם זה שאפשר לבקש טובה מעורך ראשי בלי להתחייב לשום דבר בתמורה אלא רק מתוך רצון טוב ושבידי העורך יש כוח לשנות את המציאות לטובתך בדרך מקורית שאפשר לחשוב עליה ביחד. הבעיה שזה לא כל-כך מציאותי ודי בעייתי…

"מבקר המדינה": למה? מישהו עלול להתנגד לדבר כזה? הימין? השמאל? המשטרה? הג'ינג'י?

"העורך הראשי:  מי זה הג'ינג'י?

"מבקר המדינה": אין לי מושג… סתם עלה לי לראש…

"העורך הראשי": תיזהר במה שאתה אומר. הבנתי שלא כדאי להרגיז את הג'ינג'י… וגם לא את החבר שלו עם השיער הלבן… טוב- נחזור לענייננו ולשאלה הכי חשובה שאתה צריך לשאול את עצמך כדי לקבל את העזרה שלי: למה נדמה לך שאנשים לא מתעניינים בטור שלך?

"מבקר המדינה": אולי כי רוב האנשים לא תמיד מבינים מה אני רוצה להגיד…
ולא ממש מסכימים עם דעתי או עם הביקורת שלי. אבל מה לעשות שהטור הזה מאפשר לי להביע את דעתי על כל מיני דברים שפשוט לא נעשים כמו שצריך במדינה, בחברה, ואפילו בעולם שאנחנו חיים בו. למשל- זה לא בסדר שבמדינה יהודית לא מפסיקים לחלל שבת בפרהסיה ועוד בעיר הקודש ירושלים, זה לא בסדר שאנשים שנבחרו להיות חלק מהנהגת המדינה לא מפסיקים להכפיש אותה ולהסית נגדה, זה לא בסדר שאנשים שמוחים על חוסר צדק בחוק לוקחים את החוק לידים ורומסים את האחראים לאכוף אותו בלי לחשוב על התוצאות וכולם משלמים על כך מחיר כבד, זה לא בסדר שהשנאה והרוע האנושי מעבירים אנשים על דעתם ולפעמים גם גורמים להם ליטול חיים של חפים מפשע בלי למצמץ, זה לא בסדר שזוגות צעירים לא מצליחים לקנות דירה בארץ הזאת עד שהם הופכים לזוגות וותיקים, וזה לא בסדר שכל כמה זמן מתעוררת פרשה חדשה שמאיימת להפיל איש ציבור מכהן שנבחר בבחירות דמוקרטיות ומאותו רגע כל-כך הרבה אנשים עושים לילות כימים כדי לחשוב איך יצליחו לחסל את הקריירה הפוליטית שלו. אבל הכי לא בסדר זה שנדמה שכל מי שחושב שהוא בעמדת כוח כלשהי בין אם זה בפוליטיקה או בתקשורת מנצל אותה כדי להוציא משהו ממישהו במקום לעשות את הדבר החשוב הפשוט וההגיוני שנותן לו כוח: כמה שיותר טוב לכמה שיותר אנשים טובים.

"העורך הראשי" : וואו! אני מקבל חום רק מהמחשבה שהייתי צריך לערוך את כל הדברים שאמרת.  דברת מהלב וזה יפה. עכשיו תן לי להסביר לך משהו קטן לפני שנסיים את השיחה הזאת. קשה עד בלתי אפשרי לדעת למה אנשים מתעניינים בדבר אחד יותר מדבר שני- או במקרה שלך בטור שלך יותר מטורים אחרים- אבל אתה ככותב טור-דעה צריך להבין דבר אחד: אם אתה באמת מאמין שמה שאתה עושה הוא טוב- עשה אותו ותאמין שיש לך גב ממי שנתן לך את הכוח לעשות. ואל תפחד מאף אחד- חוץ ממי שמעליך שיודע יותר טוב  מכל חוקר משטרה מה אתה עושה ועל מה אתה חושב. וזכור את הכלל הבא שקבע המלך החכם מכולם: "סוף דבר, הכל נשמע:
את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם. כי את כל מעשה, האלוקים יביא במשפט על כל נעלם: אם טוב, ואם רע".

"מבקר-המדינה" : תודה לך העורך הראשי. עזרת לי מאד. דרך אגב- אני חייב לגלות לך שהקלטתי את השיחה הזאת ואפרסם אותה בטור שלי בקרוב.  זה בסדר מצדך?

"העורך הראשי": ברור שזה בסדר. אתה מפוטר!