זה נפל עליי כרעם ביום בהיר, אף לא אחד מכין אותך שזה קורה, חוץ מעוד מליון מילים חדשות בעלות צליל משונה, ועם ריח חזק של בית חולים, תרופות וחומרי חיטוי.
ליאיר יש את המחלה.
בום.
עוד באתר:
בתחילה רק עיכלנו ,מנסים להבין מה זה, איך מעכלים שחבר טוב כל כך חולה, מה עושים או אומרים, מה מגיבים, עשרות מחשבות נוגות מעורבבות , נוגעות .
מהר מאד החלטנו להקים כולל לרפואתו , אין לנו איך לרפא את יאיר , זה המעט שאנחנו יכולים לעשות למענו.
הכולל התרחב, כשמשהו נעשה ממקום אמיתי אנשים מתחברים ישר.
מסתבר שההסכם הישן התנ"כי של יששכר וזבולון תקף ביג טיים בשנת תשע"ז.
והכולל המרשים הפך למין מיזם חברתי יחיד מסוגו, שוב לרפואתו של יאיר חברינו הטוב.
אני הזבולון שבחבורה, מנהל עסק באחד ממגדלי היוקרה הרמת גנים, ביום יום אני מתעסק בהמון חומר, ספקים ,משכורות, יזמות פרוייקטים, ועד המון דברים שקרויים בלשון עם 'ביזנס' .אני פריק של דברים יפים, של בגדים ממותגים,תראו אותי ברחוב אני לא הטייפקאסט החרדי הקלאסי, יש אנשים רבים שבשבילם בחור שלא לבוש כמותם, לא ממש מדבר בשפתם , נראה שונה ומשדר אחרת עף ישר לקטגוריה מאד מסוימת.
יש מצב שאלו סטריאוטיפים, או סתם חוסר הבנה ותפיסה במיהו חרדי.
אבל למי אכפת.
מבחינתי כשאני בא לבקר את ה'אבריכים' שלי, אותם אברכים שאני מממן באושר עילאי אילו רגעי הנחת הגדולים ביותר שלי, הם האוצרות שלי הם אלה שמגינים לי על העסקים ויודעים מה? בזכותם אני מצליח.
איך אני יודע? שמעו סיפור
יום אחד החלטתי שאני מתחיל את הבוקר במטבחון של הכולל, מכונת הנספרסו שלי במשרד לא ממש אהבה את זה , אבל כבר אמרתי למי אכפת?
הניגון המתוק של הגמרא, הצליל של ויכוחי ה'שקלא והטריא' מחזירים אותי רחוק לישיבה והם מבחינתי אחלה פלייליסט להתחיל בו את הבוקר.
אני מגיע פוגש באברך שלי שואל לשלומו, מספר לי כי אני בדרך לפגישת עסקים הזויה שאם אני מצליח בה אני עולה כמה דרגות, האברך שלי במאור פנים, אומר לי "שלח לחמך על פני המים", אתה שבזכותך אני יכול לשבת בלי דאגות ולהתמקד נטו בלימוד, תצליח בפגישה, עליי עוד דף גמרא למען ההצלחה שלך".
אני, בלב קל מתניע וזז משם לאחד מהמשרדים היותר יוקרתיים בישראל, כמה דקות מתחילה פגישה, והעסקה אצלי בכיס, מאפשרת לי להכניס עוד כמה יששכרים למעגל.
והכולל, למרות אלף פיתויים שבא לי לעשות ולהתפרק אחרי יום עבודה אני לא מוותר על שיעור קבוע ב'נרו יאיר', עוד קצת מאמץ עוד קצת כאב ראש , המח לא תמיד מונח בדף היומי אבל מי כמוני יודע שכל דף שנלמד זה עוד זכות שנזקפת לרפואתו של יאיר, על כל אות שבאה במאמץ זה פחות כימותרפיה וזריקות אז מה לא שווה?
אף אחד שלא התנסה בכך לא יבין את הדבר הזה, משני צידי המתרס, בצד הלומד ובצד הנותן.
כל אגל זעה שנוטף ממאמץ הלימוד, כל סיום שמרעיד את אמות הסיפים, נוצר מעגל חדש, של נתינה של תורה של אור ושל רפואה שלימה.
פתאום לשם 'נרו יאיר' יש משנה תוקף. וזה מבחינתי ה-זכות.
חייבים תודות:
לרב שייקה גרינשפאן נרו יאיר ראש המיזם
לרב חיים הורביץ נרו יאיר.
לחונא דייטש העסקן נרו יאיר
לצביקה כהנא הייזם נרו יאיר
ורפואה שלימה לחברינו הטוב שיהיו כל המעשים הטובים והלימוד לזכותו.
