היכן תיקחו את הילדים, לגולן או למסלול בקרית ספר?!

קשה להאמין שהתמונות האלה מגיעות ממודיעין עילית, אבל רק אחרי שקפצתי לביקור, ירדתי לוואדי ופגשתי בעצמי את רועה הצאן, נוכחתי לראות שאכן גם לקריית ספר יש מסלולי טבע מדהימים להציע. את הפנייה קיבלתי מחבר שגר שם באזור, הוא אמר לי: במקום לנסוע לגולן, תבוא לכאן עם הילדים, יש כאן מלא פרות. אז נסעתי, ואכן פגשתי בפרות המדוברות שכל ילדי קריית ספר מבקרים ורודפים אחריהם בצהרי היום אחרי שעות החיידר…

המיקום הוא בסמוך לשכונות המזרחיות של העיר מודיעין עילית (שמשום מה כולם מכנים קריית ספר, למרות שקרית ספר היא רק שכונה אחת מיני רבות בעיר) מיד בכניסה לשכונת גרין פארק ישנו שביל שמוביל לואדי, השביל הזה מתפצל לשניים כאשר בצד אחד הוא מגיע למחסום צבאי ובצידו השני הוא ממשיך כמסלול טבע בין חורשות מיוערות לאורך תוואי נחל דולב שזורם בחורף, השביל ממשיך עד לחשמונאים כששם אפשר לעבור תחת הכביש בתוך צינורות ענק ולהמשיך ברגל על למצוקי שילת המרהיבים.

ובכן, מיד כשירדנו לואדי פגשתי בפרות המדוברות ואכן מדובר בעדר ענק שהתפרס על פני כל האזור, היה מרתק לראות גם עגלים קטנים יונקים מהפרות, לאחר זמן מה אף פגשתי בשני הרועים שהשגיחו על העדר, המדובר בדרוזים תושבי לוד שבשתוף פעולה עם קק"ל הם מעבירים את עדר הפרות ממקום למקום דבר שתורם להם בהאכלת העדר, ושמנגד עוזר גם למנוע התפתחות רבה מידי של צמחיית בר ובכך מונע שריפות.

הרועים סיפרו לי שילדי קריית ספר הם ילדים מחונכים ולדבריהם זה בסדר גמור לבוא ולראות "רק תגיד לילדים שלא ירדפו אחרי הפרות". הרועים סיפרו לי שמדובר בעדר של כמאתיים פרות שמגודלות לבשר כאשר הם עוברים מנקודה לנקודה כל שבועיים שלוש, בנוסף הרועים סיפרו לי על המלטות רבות שמתרחשות בתקופה זו, בצער הם סיפרו לי על נערי שולים שלקחו עגל בן כמה ימים ומת בשבי, בעקבות אי תזונה, "השומר של אחד ממוסדות החינוך במושב סמוך התקשר ואמר לנו שהוא מצא אותו מת", כך מספרים הרועים.

 

הפרות האלה לא מסוכנות אני שואל? מה עם אלה שיש להם קרניים? אלו שוורים? והם עונים לי בנחרצות, אף אחד מהם לא מסוכן לא הפרות ולא השוורים הם לא תוקפים אף פעם  ואף מפחדים מבני האדם, רק תתקרב אליהם והם יברחו. ואגב הם אומרים לי, גם לפרות יש קרניים אך בשבי חותכים אותם כדי שלא יזיקו אחד לשני.

ואיך אתם קוראים ואוספים אותם כשמגיע הזמן להמשיך הלאה אני שואל וכאן עושה הרועה קולות תרועה משונים שגורמים לפרות לבוא לכיוונו, הם מכירים את הסימן, אבל זה באמת לוקח לנו ימים שלמים לאסוף את כולם בעיקר אחרי שהילדים כאן הבריחו כמה פרות לתוך השכונה.

בהמשך כשטיפסתי במעלה ההר, הפתיע אותי בני ואמר אבא תראה הינה במבי ואכן לכמה רגעים הצלחתי לראות להקת צביים מקפצת במרחק, מחמת הפתאומיות שבדבר הצלחתי לצלם רק תמונה מטושטשת, אבל חברי שליווה אותי במקום, סיפר לי שבאופן קבוע הוא רואה אותם "אני קבוע עושה הליכה דרך השביל, לא תאמין כמה חיות יש כאן, מלא חזירי בר, דורבנים, זאבים, תנים וארנבות סלע וגם כל מיני זוחלים ומלא סוגי ציפורים" הוא המשיך וסיפר: "יש כאן בהמשך פריחה מדהימה של רקפות  ועוד מעט באביב הכל יפרח כאן מדהים, לא תאמין איזה כמויות  של פרפרים וחיפושיות ומעופפים שונים ומשונים יש כאן.

איפה כל החיות אני שואל והוא צוחק, החיות אינם באות בהזמנה. כשתלך לחפש את עדר הצביים לא תראה אותם, אך אם תבוא לכאן בקביעות תלמד באיזה אזורים הם מסתובבים ובאיזה אזורים תשמע רק את נחירות חזירי הבר…

אבל יש משהוא אחד שמטריד אותי בעניין הוואדי הוא אומר אני מאוד מקווה שבבניה שמתבצעת באזור ישמרו קצת על הטבע". איזה בנייה, ולמה שלא ישמרו אני שואל? וכאן הוא ממקד את תשומת לבי לטרקטורים שעובדים באזור. "עומדים להקים כאן אזור תעשייה וגם מדברים על כביש גישה חדש למודיעין עילית". נו, ומה הבעיה בכך? "אין בעיה, זה דבר מעולה ואני לא מבין למה לוקח כל כך הרבה זמן, אבל אני מקווה שגם מניחים את הדעת להיבט הסביבתי, מה לעשות שהמילה איכות הסביבה היא סוג של מילת גנאי אצלנו, כל כך חבל שלא יודעים להעריך את הטוב והיפה שיש לנו" וכאן הוא מראה לי את ערימות הפסולת שזרוקות לאורך השביל, "לא נראה לי שלמישהו אכפת". אבל אני דואג להרגיע אותו ומספר לו שבוודאי ראש העיר גוטרמן שמנהל את העיר בהצלחה רבה ייתן על כך את הדעת.

כאן מתערב בשיחה תושב סקרן שרואה אותי מצלם ושואל לשם מה, וכשאני אומר לו שאני מקול חי הוא אומר: "תגידו ברדיו שבמקום לחפש את האוצר שמתחת לגשר, שימצאו אותו כאן, כל פעם אנחנו נוסעים לכל הערים הסמוכות בשביל לטייל עם המשפחה, ובאמת שיש לנו מקום לא פחות יפה, תגידו גם שידברו בחיידרים על זה שילדים לא יזרקו פה עטיפות ולכלוכים"  צודק צודק אני אומר לו. תנו דעתכם שלא תחריבו את עולמי!