אני אמא של קוסקוס בשקית • אתי קצבורג מתייסרת

טוב אז לפעמים אני אמא של קוסקוס בשקית.

קוראת לי כל פעם את ההוראות מחדש

מוסיפה לזה בעוונותי קצת אבקת מרק.

מבקשת סליחה מיהדות טוניסיה לדורותיה על הקשר המקרי בהחלט למקור.

לא מתנצלת שלא מצליחה להכין מרק כופתאות מנה ראשונה וקציצות אבוחצירא ומוקרמים בתנור מנה שניה וסופלה מנה שלישית.

לא מתנצלת שבבית יש מנות חמות לפתוח בשעת הצורך.

משאירה את הנקיפות מצפון בצד כשאני יודעת שאני לא הבעלבוסטע המושלמת והיכולות הקולינריות שלי מתבטאות בשישי שבת.

יודעת שיש מחיר לאמא של קריירה ואמא של שלווה ואמא של פרפקציוניזם ואמא של אפס צילחות.

ייסורי מצפון? מה זה בכלל? זה שם עצם או שם תואר?

זהו שהשבוע היא לימדה אותי הבת שלי שיעור בייסורי מצפון.

פתאום הבנתי שזה גם שם עצם וגם שם תואר ויש לזה רגליים וידיים.

כל היום הסתובבתי בפגישות, רצה מפגישה לפגישה בנסיון לקדם עוד ועוד דברים.

המכשיר נייד שלי זיגזג, הבטרייה לא האירה את פניה אליי וחלק מהשיחות לא נכנסו כמו שצריך או שהתנתקו באמצע.

היא ניסתה לתפוס אותי כמה פעמים במהלך הערב ואני רואה על הצג את המילה בית ולא מצליחה להגיב.

ואז נכנסתי לעוד פגישה שנכנסה לתוך הלילה ולא הצלחנו לשוחח בכלל.

כשנכנסתי הביתה השעון העיף עליי מבט כועס מראה לי את השעה הקטנה הגדולה על הצג.

הבית היה מסודר, כל פריט במקומו, נראה כי מישהו עבד מאד קשה שאמא תגיע והכל יהיה ספץ.

כולם ישנו, רק הנשימות הקצובות של כולם נשמעו ברקע וילדה אחת עם מבט מאוכזב בעיניים העצומות.

ואז ראיתי את הפתק על המקרר הוא תלה שם הזדקר מולי כמו אצבע מאשימה בזה הלשון, "אמא, אני יודעת שהיה לך יום קשה בעבודה ולא הצלחת לענות לי בטלפון, סידרתי את הבית כי רציתי לעזור לך הכי בעולם, אוהבת אותך."

ואז פתאום אחרי כל האסרטיביות מר מצפון התחיל לתקוף, הוא תקף על האוכל, על חוסר הזמינות , על המחירים שאני משלמת, פתאום הוא שוחח איתי גלויות: "תראי, כל הבניין מריח מהאוכל של השכנה ורק את מבשלת קוסקוס משקית".

או כזה "תראי איזה פיתות היא מעלה בעמוד שלה, מושלמות , עסיסיות ואת אנה את באה"

ואז שזה כמעט השתלט עליי וחשתי שאני אמא איסטנט בדיוק כמו הקוסקוס שהכנתי. או אמא חסרת אכפתיות כי לא הייתי זמינה כל היום

אני מגלה את הסיר מרוקן מכל פירור ועוד פתק חמוד על המקרר " אמא, את מהממת, תודה על האוכל הטעים" ולב ענק עם סמיילי בפנים.

ונרגעתי?!

מצפון הוא מרכיב של נפש האדם המנחה אותו בתחום המוסר: מוביל לתחושות, רגשות או חרטה, המדריכים את האדם או מייסרים אותו, בנוגע לפעולות, מעשים או חוסר מעשים, המנוגדים לתפיסת צווי ההתנהגות המוסרית כפי שהם נתפסים על ידי האדם, או עולים אתם בקנה אחד. (ויקיפדיה)