הרב קסלר: הממסד רוצה לראות את הציבור החרדי שונה מכפי שהוא

חבר ועדת הרבנים לעניני חינוך שע"י מועצות גדולי התורה הרב מאיר קסלר: "נושא נסיונות ההתערבות עומד במלוא חומרתו החל מתקופת הקמת המדינה" • "תמיד הדפו את נסיונות ההתערבות – וגם בתקופה האחרונה ולא חל כל שינוי"

איתי גדסי

כ"ה בשבט תשע"ז, 21/02/17 09:41

א+

א-

הגאון רבי מאיר קסלר, רבה של מודיעין עילית, שבתוקף תפקידו בשליחות גדולי ישראל שליט"א כחבר ועדת הרבנים לענייני חינוך, מצוי בתוככי העניינים ומודע לדברים, העניק ראיון לביטאון דגל התורה "יתד נאמן" בו הוא פותח צוהר לנעשה בתחום החינוך בארץ.

"האמת היא" – פותח הגר"מ קסלר – "שהדברים אינם חדשים כלל ועיקר. כבר כמה וכמה דורות, מאז ההשכלה והציונות, מדי תקופה חוזרים ומתעוררים שוב מחדש אותם דברים שכבר היו בעבר.

"הנושא הזה כבר עומד במלוא חומרתו ונחרצותו החל מתקופת הקמת המדינה, וגם קודם לכן. תמיד היה נסיון של מעורבות בפיקוח של התכנים, ובמשך כל התקופות הצליחו להדוף את נסיונות ההתערבות – וכך גם בשנים האחרונות ובתקופה האחרונה לא חל כל שינוי".

"צריך להבין דבר אחד, הממסד רוצה לראות את הציבור החרדי שונה מכפי שהוא, יותר מעורה ושותף למה שקורה בחיי המדינה. הם לא יכולים לסבול שיש יהודים חרדים הממשיכים בדרכם כמאז ומעולם. לפי הבנתם, ילד יהודי, אם הוא ישקיע את המרץ והמשאבים רק ללמוד אידישקייט, למדינה לא יוצא ממנו כלום. ואל לנו לשכוח, את מה שכבר אמר מרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל, שהרצון של הציונים הוא לקעקע את האידישקייט.

"אך ב"ה זכינו וגדולי ישראל זצוק"ל ויבלחט"א תמיד עומדים על המשמר, ומדי פעם צריך לשוב ולעורר. תמיד היו נסיונות כאלה, ותמיד עמדו על המשמר, שלא תקרה שחיקה שעלולה להיווצר בטבעיות במשך השנים.

"מרן החזו"א זצוק"ל עסק רבות בנושאים אלו. הביאו לו תכניות לימוד לביקורת, וספרי לימוד לביקורת. הם תמיד ניסו להתערב בנושאים פדגוגיים, וביחס בין לימודי הקודש לבין לימודי החול. וברוך שמסר עולמו לשומרים, ובס"ד הצליחו.

"לפני כ-35 שנה, היתה תכנית שנקראה מט"ל להחדיר מדע וטכנולוגיה לגנים, ורצו לשים דגש על דברים של מדע וטבע ופחות על אידישקייט. באו גננות מלאות יראת שמים, והעמידו את חומרת הענין, והציגו את הדברים גם לפני רשכבה"ג מרן הגרא"מ שך זצוק"ל, שעודדן לפעול לעמוד על המשמר בתוך הגנים שלא יושפעו מהם, וכך עצרו את הדבר".

מנסים להוציא את האידישקייט מהנשמה

"בתקופות האחרונות עמדנו מול גל שחזר ועמד עלינו, כמימים ימימה. המפקחות של משרד החינוך במוסדות החרדיים, הן אמנם חרדיות, אבל הן כולן השתלמו בתארים אקדמיים, ויש כאלה שהשתנו ברוחן מהלימודים הללו, ויש כאלו שרוצות לרצות את רוח המעביד שלהן שיש להם השקפה אחרת על מהות החינוך, והן באות עם דרישות ובקשות לשנות לפי הרוח החדשה שנושבת בשנים האחרונות.

"אביא דוגמאות מעשיות מהשטח. למשל רגילים לדבר בגן על קידוש, מעמידים יין וגביע, וכך מחדירים את קדושת השבת לילדים הרכים. אך הם באים ואומרים במקום לדבר על הקידוש, לדבר על היין ועל הגביע, ובכך מוציאים את כל הרגש שהיו רגילים להכניס, אלא מדברים על הגשמיות של זה. זה נקרא להוציא את הנשמה מהאידישקייט.

"הבעיה היא אם המפקחת מגיעה כדי ליישם את התכנית כפי שהיא למדה, והגנת קצת נכנעת מולה, שם עלולים להכנס. אמנם המצב הוא שרוב רובם המוחלט של הגנים נמצאים בידי נשים צדיקות שעושות את מלאכתן נאמנה, וגם אם מגיעה מפקחת הם יודעים לומר להם שהם לא מתכוננות לשנות. אבל חשוב שכולן יידעו לעמוד בתוקף על הדרך שלנו ואז לא יהיה דבר.

"מדובר לפעמים על דברים שנראים לגננת כזוטות. ידוע המעשה שהיה עם הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצוק"ל שהיה בחדרה, ולא היה במקום גן חרדי, אלא של מזרחי, ומרן החזו"א זצוק"ל אמר, שאם על הקיר תלויות תמונות של גדולי ישראל, אפשר בדיעבד לשלוח לשם. כלומר שהתמונות שיש על הקיר הן סימן שמחנכים ליראת שמים, ועצם זה שהילד רואה שהתמונות הן אלו, הוא מרגיש שזו ההכוונה.

"הם באים ורוצים משהו יותר חדשני, על זה אנו צריכים לעמוד מולם, ואנו צריכים לדעת שהכיוון צריך להיות בדיוק באותה דרך שקיבלנו לחנך כבר מגיל צעיר לדברים של רגשי התורה והאמונה.

"רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א לרפו"ש, כשהקריאו בפניו בעש"ק וארא את המאמר שפורסם שבוע שעבר שעורר על נקודות אלו, אמר שכך צריך לדבר, והתבטא, ש'המאמר מדבר כמו שהיו מדברים פעם'. ואישר שראוי לפרסם את הדברים.

"מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א התבטא בנושא זה השבוע ואמר, כי הגמרא בסוכה אומרת שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאמיה. והזכיר כי מרן הגר"י סלנטר זצוק"ל היה אומר, ממתי מתחילים לחנך ילד ממתי שאבא שלו נולד. ילד הכי קטן מבין הכל, ולכן מאוד חשוב כבר בגיל הרך להחדיר ערכים של יראת שמים ואהבת תורה.

"לפני שבועות ספורים דיברנו עם מרן הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א, ואמרנו לו על הרוח החדשה שנושבת מדברי המפקחות, ושהיה מקרה שהמפקחת אמרה שלא לדבר יותר מדי על עקידת יצחק. והוא מאוד התרגש בדמע, ואמר: 'אני זוכר איך שאמא שלי שרה איתי שיר על עקידת יצחק, הייתי אז בן 3, וזה נחקק בי איך אפשר לומר שעקידת יצחק זה לא דבר שצריך להעביר לילדים?'.

"לאחרונה היה לנו מפקחת חרדית שהוציאה חומר עם הדרכה פדגוגית, והראיתי את החומר לפני הגאון הגדול רבי דוב לנדו שליט"א והגאון הגדול רבי משה הלל הירש שליט"א, והם הזדעזעו מהתוכן ואמרו שזו השכלה ממש. השכלה זה לא רק כשמדברים דברים של כפירה ח"ו, אלא להוציא את הנשמה מהאידישקייט".

האם הצורך ברגישות הוא רק במוסדות החינוך?

"חשוב מאוד לדעת, לא קרה מקרה שפיטרו גננת שעמדה בתוקף על הדרך שלנו ולא קיבלה את ההערות שבאו מבחוץ. לאף אחת לא שללו תעודת הוראה על שהתנגדה להוראת מפקחת.

"תמיד כשעמדו על המשמר היתה סיעתא דשמיא והצליחו להתגבר. בפרט שכעת זו תקופה שיש לשלטונות אינטרס שלא להתחכך עם הציבור החרדי ולא להגיע לעימות, ולכן כל מה שנצרך הוא רק לעמוד על המשמר, וכך יכולים להמשיך בדרך הראויה".