מבצע צוק איתן היה מבצע צבאי או כמו שאנחנו, העם, קוראים לזה 'מלחמה'. בי' בתמוז תשע"ד המלחמה הזו החלה ובל' אב תשע"ד היא הגיעה לסיומה, כמו תמיד, עם הפסקת אש או כמו שלנו העם זה נראה, פסק זמן להתחמשות של חמאס עד לסבב הבא שלא יבוא בע"ה.
המלחמה, לצד הישגיה, גם גבתה למרבה הצער הרוגים (שישים ושמונה) 68 חיילים וחמישה אזרחים. כלומר 73 (שבעים ושלוש) משפחות שחייהן, ככל הנראה, השתנו. אבל מה שחשוב כאן, במיוחד בתקופה האחרונה, זו שקדמה לפרסום הדו"ח אתמול בערב, זה להתווכח מי אשם בתוצאות המלחמה.
נראה, כי במקום הפקת לקחים – המטרה הנעלה של דו"ח באשר הוא, ולמידה לעתיד, עסוקים אישים בכירים בהטלת האשמות. הזכיר את המנהרות או לא הזכיר. אה, ובאופן מפתיע, זה תמיד מתחלק לימין ולשמאל ולאלה שעכשיו יש להם הזדמנות להצהרת כוונות.
עוד באתר:
הבוקר הזה, צריך לנסות להבין איך להבא נושאים יהיו מלובנים כראוי ואיך קבינט שומר על רמה גבוהה של אמון בין יושביו. אמון.
אז הנה שתי עצות חשובות להפקת הלקחים. בספתח יש לכתוב "אם ד' לא ישמור עיר, שווא שקד שומר" ובסיום לכתוב – בתפילה שנזכה ל "ד' ילחם לכם ואתם תחרישון".
האזינו:
