גם להסית היא לא יודעת? נתי טוקר הסיר את המסווה מזהבה גלאון

יו"ר מרצ זהבה גלאון פרסמה את הפוסט הבא: "מחר הממשלה הולכת לשרוף עוד 52.5 מיליון שקלים מהכסף שלכם על תקציב הישיבות כדי ״להתאים את סכום התמיכה למספר התלמידים בישיבות״. בכך, יגיע תקציב הישיבות לשיא של כל הזמנים – 1.22 מיליארד שקל.

התירוצים המשתנים לניפוח של תקציב הישיבות כבר הפכו למגוחכים, ונראה שמישהו שם בממשלה לא ממש מתאמץ כדי להצדיק את תוספות הכספים השערוריירתיות האלה. כך למשל רק לפני חודשיים הממשלה שרפה 50 מיליון שקל כדי לממן חרדים מחו״ל שרוצים ללמוד בישיבות בישראל. סבסוד חרדים מחו״ל כדי שילמדו בישיבות בישראל – IN, הקמת חדר מיון בקרית שמונה – OUTT.

אלא שהעיתונאי נתי טוקר צד בעינו שתי דמויות מתוך הקהל וזה הספיק לו לטור חריף שפורסם בדה מרקר, וממנו אנו מצוטטים: "הסתכלו היטב בתמונה שהעלתה לפוסט שלה אתמול יו"ר מרצ זהבה גלאון. רואים את העיגול הימני? זהו שמואל ש'. הוא יזם ובעלים של חברה המספקת שירותים מתקדמים להמרה ועיבוד טקסטים (OCR), הוא מעסיק מעל עשרה עובדים ומעניק שירותים לחברות בתחום ההוצאה לאור, גם כאלה שכלל לא קשורים למגזר החרדי. לצידו, בעיגול השמאלי, מסתתר דוד פ'. גם הוא מפרנס את משפחתו בכבוד. הוא מנהל בחברת הביטוח שח"ם מקבוצת מגדל שירותי ביטוח.

שמואל ודוד מצאו עצמם בעל כורחם מככבים בתמונה שהעלתה אתמול לפייסבוק יו"ר מר"צ, זהבה גלאון. התמונה זכתה כבר ליותר מ-1,200 שיתופים ולאלפי לייקים. תמונותיהם של שמואל ודוד מופיעות לצד משפט באותיות קידוש לבנה: "מה תעשו עם 50 מיליון?".

הפוסט שהעלתה גלאון עסק בהחלטת הממשלה הצפויה היום בנוגע להעברת סכום נוסף של 52.2 מיליון שקל לתקציב הישיבות כדי "להתאים את סכום התמיכה למספר התלמידים בישיבות". בכך, לפי גלאון, יגיע תקציב הישיבות לשיא של כל הזמנים – 1.22 מיליארד שקל.

"התירוצים המשתנים לניפוח של תקציב הישיבות כבר הפכו למגוחכים", כתבה גלאון. "השוחד הזה אפשרי בגלל שבמערכת הפוליטית מנחשים שזה לא מעניין אתכם מספיק, שתעברו על זה בשקט. אז בואו ננסה משהו קטן: שתפו את הפוסט הזה וכתבו מה אתם הייתם עושים עם 52.5 מיליון שקל. בואו נעשה ביחד רעש".

בתמונה שבחרה גלאון נראים חרדים – כולם לבושי שחורים, מגבעות לראשם ופניהם מעוטרות זקנים. אבל גלאון לא רואה בני אדם מולה. היא רואה פיקסלים. הוא רואה דמויות חסרות אישיות שיכולות לשרת היטב מטרותיה הפוליטיות. שיח של שנאה מביא לייקים, ואולי מתישהו גם יביא מצביעים.

אילו גלאון היתה רואה בני אדם מולה, היא היתה יכולה למשל לזהות שהחוג שאליו משתייכים רוב הנוכחים בתמונה הוא חסידות גור הגדולה. אפשר להתווכח על האדיקות הדתית הרבה של החסידות, אבל באופן פרדוקסלי הם כנראה הקבוצה שנהנית באופן יחסי מהחלק הכי נמוך של תקציב הישיבות. הסיבה היא פשוטה – בחסידות הזו כמעט כולם עובדים ומתפרנסים למשרתם. יש שם קבלנים, בעלי חנויות, אנשי עסקים, מתכנתים, וגם סבלים ואינסטלטורים. בחסידות הזו, בשונה למשל מהחוג הליטאי, אין מנהג להישאר בבית המדרש, אלא להיפך – לנהל חיים חברתיים עשירים, להתפרנס ולחיות חיי רווחה. אבל את גלאון זה בכלל לא מעניין.

"זה פוגעני מאוד. זה מעליב", אומר שמואל בשיחה עם TheMarker. "זה רחוק מלהיות אמת. זה נראה כאילו אני לוקח חלק מה-50 מיליון שקל. אני אישית לא אראה מזה כסף. אני לא יודע למה היא תפסה אותי כאובייקט פה".

השמאל הליברלי שמייצגת מר"צ אמור להציע קול אחר. לא להיסחף אחר שיח השנאה שמוצף ברשתות החברתיות. לכבד את האדם באשר הוא אדם, כאינדיבידואל ולא כעדר, כאדם בעל זכויות ולא כמצבור של פיקסלים. השימוש הציני הזה בתמונות החרדים, שלחלקם אין שום קשר לתקציב הישיבות, היא פגיעה חמורה בזכויות החרדים לכבוד בסיסי בחברה הישראלית.

גלאון, לפחות הפעם, הוכיחה כי חוט השדרה הערכי שלה גמיש. כאשר זה נוגע לאוכלוסייה החרדית, אפשר להשתמש בשיטות הסתה והכפשה קולקטיביים. אבל היא לא הראשונה. קדמו לה פוליטיקאים אחרים שחשבו שהם יכולים להיבנות משיח של שנאה, בראשם האב טומי לפיד ובנו יאיר. שניהם הבינו, במוקדם או במאוחר, שהציבור הישראלי רוצה תקווה ולא שנאה".

שיח השנאה של גלאון אינו רק שגיאה פוליטית. הוא לא רק פגיעה בזכויות היסוד של האוכלוסייה החרדית. הוא גם טעות כלכלית גסה. שיח השנאה כלפי החרדים פוגע בסיכויים לשילוב החרדים בתחומי ההשכלה והתעסוקה. הוא מקטלג חרדים באופן שלילי ומדיר אותם מהמרחב הציבורי. החרדי הצעיר שנחשף לפוסט של גלאון בפייסבוק – והחרדים שם בהמוניהם, אם לא שמתם לב – אומר לעצמו: "מה זה משנה אם אפתח חברת סטארט-אפ, בסוף גלאון וחבריה יציגו אותי כגנב".

נתוני התעסוקה של המגזר החרדי מראים על עלייה משמעותית בשיעור התעסוקה וכיום רוב הגברים החרדים עובדים. גם שיעור העוני היחסי בחברה החרדית במגמת ירידה. אלפי סטודנטים חרדים מציפים את המכללות והאוניברסיטאות. יש רוח חדשה של פתיחות ורצון להשתלבות. נכון, הדרך עוד ארוכה לשילוב מלא ואידיאלי, ופוליטיקאים ועסקנים חרדים תוקעים לא מעט מקלות בגלגלים. אבל מי שרואה לנגד עיניו את האינטרס הציבורי הרחב צריך לעודד את השינויים האלה, ולא להמשיך בפילוג.

גלאון הבינה את הטעות שעשתה. במענה לתגובה שכתב לה תום אהרון היא השיבה: "אני מקבלת את הביקורת על התמונה. הבעיה היא, כמובן, לא חרדים. הבעיה היא שיש כאן תקציב שמתנפח והולך בלי שום קשר לצרכים אמיתיים, מטעמים קואליציוניים נטו, כשצריך להילחם כאן על כל שקל עבור תקציב הבריאות, החינוך, התרבות והרווחה. ואתה צודק, התמונה אכן לא משקפת את זה, וזה לא יחזור על עצמו".

זה לא מספיק. גלאון, הסירי עכשיו את התמונה, וכתבי התנצלות בפני שמואל ודוד. הם מחכים לזה" נאום טוקר כפי שפורסם בדה מרקר.