כנגד ארבעה נשים דברה תורה
הן מסתובבות בינינו רגילות ומוכרות, נראות כולן אותו דבר אבל רק בפורים המסיכה שלהן דווקא מתקלפת וצצות מתחתיה הפנים האמיתיות, לפעמים הן מתגלות ביצירתיות יתר שגם להן נודע לראשונה על קיומה, ולפעמים פרקטיות מהסוג של השימורים, או בזבזניות ומתלהבות.
מעצבת העל
בין מנהגי הפורים המנהגים היא אמצה לעצמה מנהג חשוב ביותר, כל משלוח מוכרח להיות מעוצב, חובה להתקשקש עם צלופנים ואריזות, לדאוג שהמשלוח יהיה כמה שיותר מכובד וכמה שיותר כבד וכמובן מושך וצועק מושלמות.
עוד באתר:
את הבסיסים היא קונה כבר מר"ח שבט ומתכננת לכל אחד את המשלוח שמתאים לו אישית, ילדיה מקיימים בהידור את החלק של הרצים יצאו דחופים ובעיקר לחוצים מהוראות והסברים איך צריך ללכת עם המשלוח בצורה כזו שלא יזוז שום סרט או קישוט ואבוי אם במשלוח לשכנה מהבניין השני יתנדנד בקבוק הליקר לצד שמאל הנוטה בחדות לכיוון המארז של הפרלינים היוקרתיים והעיקר שכל השכונה יודעת שמי שזכה למשלוח ממנה יכול לצאת ידי חובתו ולפאר איתו את השולחן ממש בבחינת הידור ונוי מצווה.
זאתי שלא יוצאת מהקופסא–
בעשרים השנים האחרונות לא השתנה אצלה כלום, לא משנה לה שהצלחת החד פעמית עשתה כבר עשרים הסבות מאז, מסלסלת קש לבסיס קלקר ואחריהן לתיקיה, היא נשארת ותשאר עם הצלחת הצבעונית הרגילה העגולה בתוכה תניח באופן קבוע את סוכריות המנטה – חמש בעשר, לידם תשים את קופסת הטונה הנצחית ולצידה את בקבוק הקריסטל בטעם תפוזים, תעטוף יפה בצלופן ותשלח כמעט לאותן כתובות למעט שינויים קלים.
זאת שלא שמעה על הפח הכתום –
קניה לפורים? מה זאת אומרת? מי צריך? גב' גרוס מקומה אחת מביאה תמיד ראשונה את המשלוח ואותו המאלתרת ממחזרת בצורה מקסימלית לקוגל מהבנין ממול, הם מחזירים לה והופה, מהמשלוח יוצא מארז עוגיות ונכנסת אליו בחדוות (יצירה?) חבילת הופלים והוא מוכן לשליחה מחדש. כל שנה בסוף הפורים עומדים ילדיה מול השיש הריק וממש לא מבינים- איפה כל הממתקים שכולם שלחו?
הספונסרית של הדוכנים–
מי צריך להשתגע, תגידו לי? היא תמיד אומרת, בשביל מה מקימים בכל פינת רחוב את כל הדוכנים עם המשלוחים המוכנים? שקיות ממתקים לחלוקה לחברי הילדים, 15 מארזים מוכנים עם אותן חבילות קליק וופלים וזהו, למי יש כח לחשוב ולרוץ ולחפש ולהתאים ולחתוך ולסלסל והדוכנים נוצרו בשבילה, בזמן האחרון זה השתדרג למארזי מגבות או שטיח כניסה מגולגל, וזה כבר לא קש ענק עם ממתקים מכל סוג אבל עדיין הרעיון אותו רעיון.
כך או כך לא משנה לאיזה זן את שייכת, שיהיה רק בשמחה ובכיף כי זה עיקרו של החג.
