לקראת הדיון שיתקיים מחר בבית המשפט העליון בעניין הגט מצפת הגישו היום (ב) בתי הדין הרבניים את תגובתם לעתירה. כזכור, העותרים ביקשו לאסור על בית הדין הגדול לדון בשאלת מעמדו של המערער על כשרות הגט מצפת. לקראת הדיון שיגר היועץ המשפטי לשיפוט רבני עו"ד מיכאל אביטל יחד עם סגנו עו"ד ד"ר רפי רכס את עמדת מערכת בתי הדין.
מערכת בתי הדין מדגישה שגדולי ישראל בכל הדורות מסרו את נפשם למצוא פתרונות עבור "תקנת עגונות". הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל יצא מגדרו כדי למצוא כל פתח אפשרי להתיר עגונות, אבל יחד עם זאת לא נטה מקו האמת וההלכה הצרופה ומדרכי הפסיקה המסורתית – והודות לכך פסקיו נתקבלו בכל העולם ועל ידי כל החוגים. זו גם דרך הפסיקה של בנו הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול הרב יצחק יוסף. הוא אינו נח ואינו שקט עד למציאת פתח להתיר כל עגונה. יחד עם זאת הוא עומד על משמר ההלכה והתורה – כפי שהורו גדולי הפוסקים ובראשם אביו זצ"ל.
השאלה המונחת לפתחו של בית הדין הגדול בשלב זה אינה כשרותו של הגט מצפת, אלא אם יש מעמד לאדם זר לערער בתיק המתנהל בבית הדין. לשם כך כינס הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול את חברי בית הדין בהרכב מורחב כדי שישמעו את טענותיו של המערער על אודות מעמדו וגם את טענות הצד שכנגד. בית הדין הרבני הגדול טרם דן וממילא גם עדיין לא הכריע, ובשלב מקדמי זה אין ידוע מה יכריע הרכב נכבד ונרחב של 11 דיינים. אין גם כל ודאות מה תהיה דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול עצמו לאחר שישמע את הטיעונים.
עוד באתר:
המשיבים מציינים כי על פי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים ענייני נישואין וגירושין הם בסמכות הייחודית של בתי הדין הרבניים. היקף התפרשותו של המונח "עניין" עשוי להיות רחב בלא שיצטמצם לד' אמות של מחלוקת של בני זוג ישירים. לעתים יש לסכסוך פרטי השלכה רחבה ושאלת רוחב התפרשות הזכות לפנות אל בית הדין הרבני בעניין מסוים ראויה לעיון ולליבון. מטרת ההליך היא לדון ולהחליט בשאלה העקרונית האם יש מקום באולם בית הדין לאדם שייצג את העניין הציבורי בדיון בשאלות שיש להן השלכות ציבוריות, ואם יוחלט שכן יש מקום שבית הדין הגדול ייתן את דעתו על השאלה מי מוסמך לעשות זאת ובאיזה אופן.
בתי הדין ציינו כי מעבר לשאלת המעמד של אדם זר לעורר בבית הדין הרבני על נפקויות ציבוריות של הכרעה בעניין פרטי, מעלה המערער שאלה קונקרטית, למעשה – השגות, על פעילותו של האפוטרופוס-לדין שמינה בית הדין האזורי בצפת. עלתה שאלה אם בכלל הוזמנו לדיון בבית הדין האזורי הורי הבעל החסוי, אפוטרופסים לגוף ולרכוש של הבעל, ואם נשמעה עמדתם. אם נשמעה – מה הייתה עמדתם; ואם לא – מדוע לא נשמעה. "הבה נניח לצורך הדיון שלפנינו שנעשה עוול לחסוי – ואין בדברינו כדי לומר שאכן נעשה עוול כזה – ובית הדין האזורי טעה טעות עובדתית או משפטית של ממש. מי ישמש פה לחסוי בטענות נגד פעולה או מחדל של האפוטרופוס-לדין? מי ידון בטענות אלו כאשר בית הדין האזורי דוחה על הסף את טענות הצד המעוניין בנימוק שאין לו מעמד – אם לא בית הדין הרבני הגדול?!", אמרו בתי הדין הרבניים.
בתי הדין אמרו עוד כי הטלת איסור משפטי על עצם קיום הדיון הוא "בבחינת צנזורה על קיום דיון הלכתי לגיטימי", וזו מעולם לא הייתה דרכו של בג"ץ.
