ת"תניקים, אל תדפקו להם בדלת לפני שתקראו את הכתבה הזו

פעם קראו להם הגבירים של העיירה, היה להם את כל הלבוש והסוס בשביל הטייטל הזה, כובעי צילינדר, מקל עם גולת זהב בקודקוד, אפצ'י שלהם וכל העיירה היתה משתחווה וסרה למוצא פיהם.

היום הם השתדרגו , המילה גבירים קצת פאסה והם נקראים היום במילה מודרנית בהרבה 'כתובת'.

בפורים כתובת הבית שלהם מופיעה בכל רשימה של תתניק שמכבד את עצמו, יש להם את המידע המלא על כמה הוא יושב, כמה סמ"ק יש לו בלקסוס, בכמה נסחרת המנייה שלו ו… כמה הוא נתן ל'סלבודקא' שנה שעברה.

יצאנו לשוחח עם כמה 'כתובות' רציניות השמות המלאים שמורים במערכת מטעמים מובנים בהחלט אבל המסר והסיפורים קולחים ומרתקים ובעיקר אותנטיים.

בפורים אתם מסומנים כלומר ראש הת"ת יודע בדיוק למה לצפות כשהוא רושם אתכם אצלו האם אתם מודעים לגודל הציפיה מכם?

נ': אצלי הכל מוכן מראש במעטפות, בפורים עצמו, ביום, יש שעות מסודרות בהם ביתי פתוח כשלכל ישיבה או ארגון מוכנה המעטפה שלו והם באים שותים משהו ואני מוסר להם את המעטפה.

ג': זה תלוי בחבר'ה שמגיעים אם הם מגיעים ואומרים איזה 'שטיקל תורה' טוב, שרים וכד' ויש לי הכרות עם  הישיבה אני אתן לפי המצב באותו רגע. כשכל המרבה הרי זה משובח (בווארטים כמובן)

ש': אני יודע שהחבר'ה מגיעים עם ציפיות ומשתדל לא לאכזב, אבל לפעמים בחורים לא מרפים ומשגעים את השכל וזה דוקא יכול לגרום לי לריאקציה, הרי אף פעם הם לא ידעו מה השיקולים שלי כשאני נותן סכום מסוים.

מה החולשה שלכם ועל איזה מנגנון כדאי לחבר'ה ללחוץ שיגרום לכם לפתוח עוד קצת את הארנק?

נ': זאת שאלה חצופה קצת, הכל ברור ומסודר מראש, לא יעזור לחץ או תחנונים מסיבה פשוטה אני בחור מחושב והתקציב נסגר על ידי מראש כל תזוזה שלי תגרור צעקות של הרואה חשבון שלי.

ג': דברי תורה, פרפראות, אני אוהב וכמה שיותר, אלה שמשכילים להגיע ולכבד אותי בווארטים חזקים ואפילו להתפלפל קצת בגמרא אותם אני אוהב והסיכוי שאכפיל את הסכומים הוא גבוה.

ש': אני אוהב כשעושים שמח, לפעמים מגיעים מישיבות מסוימות יושבים, שרים שירי נשמה, זה פותח לי את הלב ולפעמים גם את הארנק מה לעשות זו החולשה שלי.

את האמת האם לא מתחשק לכם לפעמים לסגור את הבית בפורים ולברוח?

נ': המון פעמים כן, עשיתי את זה לפעמים (לפי מצב העסקים שלי) לקחת מלון בצפון להעביר שם את הפורים הרחק מההמולה והרעש והדפיקות.

ג': לעולם לא, פורים זה ה-חג שלי בהא הידיעה , הישיבות שבהם אני תומך והחתנים שאני מצליח לעזור להם מחיים אותי ונותנים לי ברכה בעסקים כל השנה.

ש': שקט בפורים זה נורא, עדיף מאה שיכורים על הדלת מדקה אחת של שקט מתוך בחירה.

הסיפור הכי הזוי שנתקלתם בפורים:

נ': גבר אלמן ששיכל את אשתו ואת ילדו התינוק שבועיים לפני פורים בא לאסוף כסף לעצמו, זה קרע את ליבי וחרגתי ממנהגי עד היום אני משתדל לתמוך בו עד כמה שאפשר.

ג':ישיבה שהגיעה אליי כולל הראש ישיבה עם עשרים חתנים מטורף. הסכום שנתתי להם אז, עד היום אני מרגיש את זה, אבל זה היה שווה הכל.

ש': ישיבה שעמדה להסגר בגלל בעיות כלכליות רציניות התחייבתי להם סכום גבוה לכל השנה ובחור שם שהיה שיכור במיוחד בירך אותי שאצליח בעסקיי ואכפיל אותם במהלך השנה, שנה אחר כך הם הגיעו שוב, הישיבה התייצבה וברכתו של השיכור התקבלה במלואה.

מה הצק הכי גדול שרשמתם עד היום?

נ': מה עוד את רוצה, מספר נעליים, שווי נכסים? אין הברכה שרויה וכו'.

ג': ישיבה אחת קיבלה ממני צק של 50000 ₪.

ש': אם אגיד את הסכומים כל הישיבות מחר אצלי בבית, אבל הצק הגדול ביותר שלי עלה על 100,000.

בקיצור, תודה על זמנכם היקר!!! המשיכו לעזור ולפעול למען עולם התורה ולומדיו, ונשלח לתתניקים את הראיון שיוכלו להתכונן כמו שצריך.

פורים מלא באושר.