"שני מיני יצר-הרע יש באדם: האחד מסיתו לדבר עבירה, ואילו השני מנסה לשכנעו שהעבירה עצמה היא מצווה" (רבי מנדלי מרימנוב)
פרשת השבוע מספרת על קשיי ההיריון של רבקה. בבטנה התרוצצו שני עוברים בעלי שני דחפים שונים: כשהייתה עוברת ליד בתי עבודה זרה, היה אחד מהם מתרוצץ ומנסה לצאת, וכשהייתה חולפת ליד בתי תלמוד תורה, היה השני רוצה לצאת. והדבר גרם לה צער רב.
בצר לה, פנתה לבית המדרש של שם ועבר, החכמים של התקופה ההיא, לשאול את פיהם מה פשר הדבר ומה יעלה בגורל ילדה. היא לא ידעה שמדובר בשני עוברים. את זה גילה לה שם, שהיה גדול החכמים.
עוד באתר:
שם אמר לה "בבטנך שני עוברים שיגדלו לשני אחים השונים זה מזה בתכלית. זה יפרוש לכיוונם של בתי לימוד התורה והחכמה והשני ימצא את עתידו בבתי העבודה הזרה והתיפלה. ואכן, כך קרה.
כשגדלו והתפתחו הילדים, התברר לאיזה כיוון כל אחד מהם פונה. יעקב, הבן הקטן, היה איש תמים, טוב וישר דרך, איש ספר ומחשבה, איש היושב באוהלה של תורה והוגה בה יומם וליל. ואילו עשיו, הבן הבכור, היה אדם רע, ערמומי ושקרן, אדם מובטל, שהיה עסוק כל ימיו בציד חיות ועופות בשדות הסביבה. ובסופו של דבר הגיע גם לרציחה.
במשך הדורות שלאחר מכן התפתחו שני הבנים הללו לשני עמים שונים והפכים, עַם הספר והשלום, וְעַם החרב והמלחמה. אף פעם לא היו העמים שווים.
גם היום מתמודדים שני הצדדים. הצד הטוב והצד הרע. המאבק לא הוכרע. לא במישור הגלובלי – הכלל עולמי, ולא במישור הפרטי, בתוכנו פנימה בני האדם.
זוהי מלחמה קשה בין הטוב לרע, בין השלום והשלווה לרוע ולאימה. התפקיד שלנו, של העולם החפץ בטוב וביציבות, לנצח במלחמה זו.
גם בתוכנו פנימה מתחוללת מלחמה בין הטוב לרע, בין הרוח לגשם, בין האגו והאנוכיות לוויתור וסובלנות. גם פה נדרש מאיתנו לנצח, לתת לטוב שבתוכנו לצאת החוצה ולהשתלט על מעשינו ורגשותינו.
כדי לנצח במלחמה הכלל עולמית, צריך לנצח את הרע שבתוכנו. כשנתגבר על הרע הנמצא בנו, כשנצעד קדימה, ולו במעט, בדרך הנכונה והטובה, נועיל בזה גם לניצחון הטוב העולמי. לניצחון האור והחופש. לניצחון הביטחון והיציבות. כי כל ניצחון שלנו, ולו הקטן ביותר, על הרוע והאנוכיות, מגדיל את הסדק בחומת הרוע הכלל-עולמית ומקדם את נפילתו. וכמו שכותב הרמב"ם "עשה מצווה אחת, הכריע את העולם כולו לכף זכות".
"האדם הינו תערובת של טוב ורע. בבואך להשתנות אל תשלך את עצמך, השלך את הרע אשר בך" (משיחות ר' נתן-תלמידו של ר' נחמן).
לכל אחד מאתנו יש החובה לעבוד על הטבע האנושי. בבסיסו, כל אחד משועבד לרצון לקבל עוד ועוד, לתאוות הפרטיות שלו. התורה הקדושה מלמדת אותנו להפוך את הרצון האנוכי הזה כך שהוא יהיה רצון לקבל על מנת להשפיע, כאשר בסופו של דבר יהפוך האדם ממקבל לנותן, מאגואיסט מושלם לאלטרואיסט.
הדרך של כל אחת מאיתנו רצופת ניסיונות שנועדו על מנת שנתגבר על המסלול הטבעי בו אנו צועדים ונעורר את הטבע הפנימי והטוב שבנשמותינו.
כיצד להתגבר על היצר הרע (רצון עצמי) ולהוציא לאור את היצר הטוב? נראה כי דווקא פרשה זו – פרשת תולדות – נותנת לנו דרך, כוח וחיזוק, לפעול, לשנות, ולנצח את היצר.
בשבת האחרונה בירכנו את חודש כסלו, שהוא החודש החשוך בשנה. חורף, הלילות ארוכים והימים קצרים, דווקא עכשיו באה התורה ומזכירה לנו את היכולת להפוך את המסלול הטבעי. בדיוק כמו שעשו המכבים בחודש הזה. דווקא ברגע החשוך ביותר, הם גילו את האור הגדול והניסי, הדליקו את אור החנוכה. זה מה שנקרא 'יתרון האור מהחושך', שיש יתרון לאור דווקא כאשר הוא מתגלה מתוך החושך.
