חוק המשילות הוגש: "להשיב את המצב בבג"ץ לקדמותו"

חוק המשילות המסדיר את יחסי בג"ץ והכנסת הוגש בידי ח"כ מוטי יוגב • מנסח החוק עו"ד צפורי: "הניסיון של בג"ץ לכפות חוקה על העם יצר חוסר אמון בבית המשפט"

איתי גדסי

כ"ט באדר תשע"ז, 27/03/17 08:54

א+

א-

חוק המשילות מוטי יוגב

ח"כ מוטי יוגב Chairman of the Defense and Foreign Affairs Committee Motti Yogev, seen during the meeting discussing Demography in the Judea and Samaria region, at the Knesset, on November 10, 2014. Photo by Hadas Parush/Flash90 *** Local Caption *** ???????? ????? ??????? ???? ??? ??????? ???? ???? ?????? ?????

חוק המשילות אותו יזמה תנועת דרך חיים וקידם ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), הוגש לכנסת בשבוע שעבר. 16 ח"כים ממפלגות הקואליציה חתמו על החוק, אשר יסדיר את יחסי הכנסת ובג"ץ ועל פי המודל האנגלי, ימנע מבג"ץ לבטל חקיקה של הכנסת.

בהצעת החוק נכתב כי היא "נועדה להבהיר באופן חד־משמעי, בחוק יסוד: השפיטה, כי אין זה בסמכותו של ביהמ"ש להכריז על בטלותו של חוק. בהיעדר חוקה שלמה, נתונה סמכות החקיקה לכנסת כנציגת הציבור, ואילו תפקידו של ביהמ"ש מתמצה בפרשנות וביישום החוקים על סכסוכים קונקרטיים שהובאו בפניו".

בחוק מתוארת ההפיכה החוקתית שביצע בית המשפט העליון בפסק דין בנק המזרחי, ובהסתמך על חוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו' שנחקק בשנת 1992.

"ביהמ"ש העליון הפך את הקערה על פיה וקבע כי לביהמ"ש סמכות להכריז על בטלותו של חוק שאינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה, זאת למרות שסמכות שכזו לא הוקנתה לו באופן מפורש בחוק. עד היום פסל ביהמ"ש העליון 14 חוקים ומנע בכך מהכנסת להגשים את רצון העם, כפי שהוא בא לידי ביטוי בבחירות דמוקרטיות".

כמו כן, נטען כי "המהפכה החוקתית שיבשה את האיזון העדין שבין הרשות המחוקקת והרשות השופטת".

על הצעת החוק חתמו חוץ מח"כ יוגב גם חברי כנסת מסיעתו הבית היהודי, ח"כים מהליכוד, יהדות התורה וש"ס. בין החותמים יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן, וחברי הכנסת מיקי זוהר, יהודה גליק, אורן חזן, אברהם נגוסה, נאוה בוקר, בצלאל סמוטריץ', שולי מועלם־רפאלי, משה גפני, מנחם אליעזר מוזס, אורי מקלב, ישראל אייכלר, יואב בן־צור, יגאל גואטה ומיכאל מלכיאלי.

עו"ד אורי צפורי, ראש התא המשפטי בתנועת דרך חיים, שניסח את הצעת החוק אמר היום: "אנו חושבים שמדובר בחוק חשוב מאד שמשיב את המצב לקדמותו כפי שהיה לפני המהפכה החוקתית של אהרון ברק ומשקף בצורה נכונה יותר את היחסים שצריכים לשרור בין בג"ץ ובין הכנסת במצב החוקתי הנוכחי של מדינת ישראל.

אכן, ביקורת שיפוטית על חקיקה היא לעיתים דבר נחוץ במדינה דמוקרטית כדי למנוע את עריצות הרוב, אבל ביקורת כזו אפשרית רק במצב בו ישנה חוקה שהתקבלה בהסכמה רחבה. המציאות כיום בה בית המשפט העליון הוא שקבע כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו יהווה תחליף לחוקה שלמה, מבלי שהדבר הובא אי-פעם לאישור העם, איננה מציאות מתוקנת. דווקא הניסיון של בית המשפט להנחית על העם חוקה הוא שגרם לירידת האמון בבית המשפט, ומביא פעם אחר פעם לפגיעה בציבורים שונים במדינת ישראל ובזהותה היהודית של המדינה", הוסיף עו"ד צפורי.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הגיב להצעת החוק של חה"כ מוטי יוגב, אשר תמנע מבג"צ לבטל חוקים: הצעת החוק של חה"כ מוטי יוגב ואחרים שנועדה לאסור על בג"צ לבטל חקיקה של הכנסת, מונעת בעיקר מחוסר הבנה מספקת של מטרת ומהות זכויות היסוד של היחיד.

"בית המשפט העליון לא קיבל את הכוח לבטל חוקים כאשר החוקים אינם מוצאים חן בעיניו או אינם תואמים את השקפתו. בית המשפט העליון כן קיבל את כוח הביקורת השיפוטית על מנת להגן על זכויות היסוד של היחיד, המוגדרות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק, אם הם פוגעים או סותרים את החירויות המפורטות בחוקים אלה. הריבון האמיתי במדינה אינם חברי הכנסת אלא הציבור הרחב. ציבור הבוחרים נהנה מזכויות יסוד העומדות בראש הפירמידה של מערכת המשפט כזכויות חוקתיות על-חוקיות. אם נוותר על הביקורת השיפוטית לא תהיינה זכויות יסוד וכל רוב חולף בכנסת יוכל לבטלן.