כן, אלו עשר המכות של הדור שלנו!

מכה ראשונה – משבר הדיור!

יקר לקנות דירה. המחירים מאמירים בלי הסבר. זוגות צעירים מוצאים את עצמם בקשיים לא-הגיוניים בדרך לקורת הגג הנכספת. ראשי ערים חילוניים מערימים מכשולים, מחסומים ומעצורים, על מנת שלא ייבנו יחידות דיור חדשות המיועדות למגזר החרדי בשטחם, כי מבחינתם – כניסת חרדים לעיר מהווים אסון. אנטישמיות מודרנית. התוצאה: קניית דירה באזור המרכז, ירושלים וכלל הערים החרדיות המרכזיות – זה סיפור למיליונרים בלבד.

 

מכה שניה – נוער שוליים!

הם נמצאים בקרנות רחוב, על הברזלים ובתחנות, מגלגלים סיגריות ושיחות רעשניות, נראים אאוט-סיידרים לגמרי. משוחחים בשפה שלא תמיד האוזן החרדית שלנו מסוגלת לסבול, והם ממוקמים בתוככי בשכונות החרדיות. הם ילדים למשפחות מצוינות, לאבות אברכים ואימהות שעוסקות בתחום החינוך. לצערנו, לאף אחד אין ביטוח. מחד, הם משדרים המון מסכנות וכאב, ומאידך הם משדרים התנשאות וזלזול. יתכן שזו תוצאה של חסכים, כעסים, היפגעות ממילה לא נכונה וסיבות נוספות. בניגוד לעבר, היום ישנם הרבה יותר ארגונים ופעילים העוסקים בקירוב הצעירים הללו שכבר נפלטו לרחוב ומניעת נשירה מוקדמת. מה שברור: לציבור החרדי לא קל לעכל את התופעה שהולכת ופושה, מכת הדור.

 

המכה שלישית – האקדמיה!

מכה שעוד לא הושג לגביה קונצנזוס. הרבנים – והעסקנים בשליחותם – נלחמים בלימודי אקדמיה של בנות הסמינר. הטענה המרכזית: מי שנכנס לאקדמיה, גברים ובוודאי נשים, לא יוצאים משם כפי שנכנסו מבחינה רוחנית. במקביל, לנשים רבות קשה להתמקד במציאת עבודה ראויה בגלל מחסור בלימודים או בתואר ראשון. ויש גם את הגברים שנכנסו לתמונה: מקומות לימוד מקצועיים שצצו כפטריות אחר הגשם. ולמרות הכל, רבים יוצאים לאקדמיה בשקט, אחרים ללימודי מקצוע. נראה ששני הצדדים עושים את שלהם: הנלחמים נגד האקדמיה, מצליחים לעורר את לומדי/ות המקצועות להיזהר, להישמר ולהישאר מחוברים למקורות היניקה שלנו בחינוך החרדי ובבית היהודי. בינתיים נרשם תיקו בין הצדדים. סוג של פתרון.

 

המכה הרביעית – אינטרנט

או במילה ה'אבן שושנית' שלה: מרשתת. עם כל הסינונים והכשרויות, האינטרנט הוא עדיין מכת הדור, מאלף ואחת סיבות, כשהעיקרית בהם היא סכנת ההתמכרות, הרס החינוך ופירוק משפחות. אבל כמו בכל דבר, מומלץ לכל אחד ואחת לשאול את רבו כיצד לעשות שימוש מושכל ברשת, לה כל אחד נצרך היום. אבל מה שבטוח: אף אחד לא חסין, ויפה סינון שעה אחת קודם.

 

המכה חמישית – פילוגים ומאבקים

מאז ומתמיד היו מאבקים בין חוגים, קהילות וחצרות. היו גם פילוגים כואבים. אבל מה שמתרחש לנגד עינינו בציבור הליטאי בחמש השנים האחרונות, הוא הרבה יותר מסתם מאבק או פילוג. ובלי להביע דעה על המתרחש, זה עצוב, מאד.

 

המכה השישית – חבילת העיתונים לחג

טריליארדי מילים מודפסות, כרוכות בכרומו משובח, אלפי רעיונות קריאייטיביים, כשכל אחד בטוח שהוא בלעדי, והעמודים מלאים בפרסומות עד בלי די. אבל יש דבר אחד שאפשר להבטיח: פרס נובל לספרות למי שיסיים לקרוא את כל עמודי העיתונים, מתחילה ועד סוף. הפרס: נטיעת עצים לזכר העצים שנכרתו לטובת דפי העיתונים לחג…

 

המכה שביעית – החרדים החדשים

מה זה חרדי חדש? המומחים נתנו בהם ארבעה סימנים:
• מתנגד לחינוך החרדי הקלאסי ודורש שינוי המערכת מבפנים, כולל לימודי ליב"ה;
• הרבנים הם להמלצה בלבד. לא כל דבר צריך לשאול אותם.
• חולצה כחולה או בשאר צבעי הקשת זה סמל סטטוס.
• שכתוב מחדש ומתווה חדש להתנהלות הפנים-חרדית.

 

המכה השמינית – פמינזם

נשים טוענות לשוויון, נשים קובלות על קיפוחן ועל כך שמגיע להן בדיוק כמו שמגיע להם. מהר מאד המילים היפות על שוויון הופכות להכפשתו של כל מי שנקרה בדרך ולא מכפיף את דעתו לדרישות.
האם מלחמת הנשים תשנה משהו בדור שלנו? בינתיים, היא רק הורסת. לשמחתנו – הן מיעוט מובטל בתוך המגזר. שיישאר כך.

 

המכה התשיעית – מחלות

המחלה ההיא שמפחדים להגות את שמה, לא עלינו, סובבות את כולם. כמעט לכל אחד יש מכר או ידיד או קרוב משפחה שחולה, וזה כואב מדי, עם תחושה של אוזלת יד נוראית. אמר ר' יצחק בריה דרב יהודה: לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר.

 

המכה העשירית – משיח שלא בא

יותר מכל, יש בלבול נוראי בדור שלנו. האמת האמיתית מטושטשת לגמרי ושועלים נעשו ראש. ספרו של מרן הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד, 'עקבתא דמשיחא', מוחשי מדי. משיח עכשיו!!