יש להן קסם מיוחד למדינות בדרום אמריקה. השפה מתנגנת על הלשון, הצבעים הריחות, הכול שונה, הכול אחר. כל מה שמתחשק לך, זה פשוט לארוז תיק ולנסוע. חיידק הנסיעות שלי לחו"ל קצת נרגע. בימים אלה יעדי הנסיעה מחוצה לארץ אצלי מסתכמים באוקראינה, לרבינו. אבל כששמעתי שפרו מגיעה לישראל, התייצבתי! התירוץ הרשמי: שבוע פרו בישראל!
פרו היא מדינה בדרום אמריקה, לחופו של האוקיינוס השקט. היא נמנית עם אחת ממדינות אמריקה הלטינית. פרו גובלת בדרום בצ'ילה, בדרום מזרח בבוליביה, במזרח בברזיל, בצפון בקולומביה ובאקוודור. האוכלוסייה שלה מונה למעלה מ – 31 מיליון איש (כך ע"פ מפקד האוכלוסין של שנת 2015). גודלה של מדינת פרו פי כמעט כמניין שנותיה של ישראל, פי 60 מגודלה של מדינתנו האהובה.
הבטיחו לי ארוחה פרואנית ואני הסתקרנתי לגבי אותו מטבח. מסתבר, שהמנה המסורתית של לימה, עיר הבירה של פרו, היא מנת הסביצ'ה. סביצ'ה היא מנת דג נא שעובר כבישה קלה של מיץ לימון. אנחנו זכינו לטעום שלוש מנות ממעשה ידיו של השף שהגיע היישר מפרו, פדרו לואיס גואימט. המטבח הפרואני מקבל השראה ממטבחים שונים ביניהם המטבח היפני, ומשם הגיע אלינו נתחי דג מטוגן אל צלחת הסביצ'ה הנפלאה שהוגשה לנו, ברוטב צהבהב שכלל מיסו וירקות.
עוד באתר:
המנה השנייה קרפוטרה, הזכירה במראה שלה את החמין המסורתי, אך הייתה רחוקה ממנה בטעמה. את המנה הזו מכינים בד"כ מתפוחי אדמה יבשים (בפרו ישנם 3,000 זנים של תפוחי אדמה). אך כיוון שאין לנו מוצר כזה בארץ, הוכנה הפרשנות הישראלית שלה, אותה טעמנו.
לקינוח קיבלנו מנה מרהיבה, שהכילה קינואה שמגיעה אלינו מפרו וחלחלה היטב למטבח הישראלי. בארץ מוכרים שלושה זנים שלה (לבנה, אדומה ושחורה), ואילו בפרו ישנם כ- 120 זנים של קינואה. הקינואה מכילה כמות גדולה של חלבונים וויטמינים ולמעשה משמשת כתחליף לפחמימה בתזונה שלנו. הקינוח הכיל הרבה קינמון וציפורן, ייתכן שזאת יד מכוונת שמשתמשת בתיבול רב ועז במנה, וייתכן טעות אנוש. הטועמים במקום פחות התחברו לטעמים הללו.
מנכ"ל המשרד המסחרי של פרו בישראל, הקונסול מריו ורגס הגיע לארץ לביקור במהלך שבוע פרו, בניסיון לשלב את מזונות העל בתפריט הישראלי: "אנו מעוניינים להציג את מוצרי המזון האיכותיים שיש לפרו להציע לשוק הישראלי. זאת במטרה לפתח קשרים עסקיים עם יבואנים, מפיצים, רשתות סופרמרקט וגורמים נוספים בתעשיית המזון".
מזון העל, הידוע בכינויו ה"סופר פוד" בא להגן עלינו מפני נזקי זיהום האוויר שמשפיעים עלינו. היתרון שלהם הוא בכך שהם אינם מיוצרים בתנאי מעבדה. הם נקיים מצבעי מאכל, חומרים משמרים, גלוטן, שומנים וסוכרים. הטענה היא כי מוצרי הסופר פוד נטמעים טוב יותר בגוף שלנו, ומכילים יותר ויטמינים ומינרלים.
הניסיון הוא לספק לנו הישראלים תחליפי המתקה לסוכר המזיק, שבו נלחם בין היתר שר הבריאות הרב יעקב ליצמן. הממתיקים שהציעו הפרואנים היו לוקומה בצורתה האבקתית, והפאנלה (סוכר קנים שלא עבר עיבוד). הלוקומה הוא פרי כתום ומתוק מהרי האנדים ממנו מכינים גלידות וקינוחים שונים, על מנת לאפשר לו יכולת שינוע הוא נטחן לאבקה.
עבור המבקרים באירוע נרקחו כמה קינוחים שעשו שימוש בממתיקים השונים, ממתיק נוזלי שהוכן מאבקת הלוקומה. הממתיק מזכיר במראהו את הסילאן הישראלי (דבש התמרים) שהוגש בליווית מיני ספינג' עסיסי. שטרודל וינאי שהומתק גם הוא באותו הממתיק. וגם מוס שהומתק באותה האבקה.
האורחים באירוע אף קיבלו שי צנוע של חפיסת שוקולד, שמלבד יתרונות פולי הקקאו הפרואנים שבו, הכיל אבקת לוקומה, ופאנלה. השוקולד אינו נמכר בארץ, מהדורה מוגבלת פותחה במיוחד עבורנו. באם יהיה ביקוש ייתכן שיפותח, כך אמרו מלשכת הקונסול.
בצוות המשתתפים באירוע לקחו חלק גם שני שפים מחברת תנובה, לבדוק את האפשרות להכניס את אותם תחליפי סוכר למוצרי החברה. השף פדרו טרח לציין כי המנות שהוגשו בפנינו היו 85% פרואניות, וזאת בשל ההשפעות של המטבח הישראלי. קשה לדעת האם טעמו של המטבח הפרואני יתפוס את מקומו בישראל עם החיבה הגדולה שיש לנו לטעמים מתוקים חזקים. או תוך כמה זמן נמצא שוקולד שממותק ע"י לוקומה ופאנלה נמכר ברשתות השיווק בארץ?
רק ימים יגידו, האם אכן מוצרי העל הללו ימצאו את מקומם כחלק מהתפריט הישראלי. או שיישארו כתוסף תזונה, למי שמעוניין לרכוש ברשתות הפארמים למיניהם.
