ל"ג בעומר מתקרב ואיתו הרהורים ומעט תובנות של אמא על ההכנות האינסופיות של ילדי החמד ל'מדורה הענקית ביותר בשכונה' ועבודת הפרך בחיפוש האינסופי אחרי חומרי בערה ועל אש שמתלקחת ולאו דווקא בתאריך ל"ג בעומר עצמו, על מדורות מדורות ועל מה שעובר בין דורות לדורות.
הוא חזר נסער, מרוט ומיוזע, נראה כמו מפקד או לפחות חייל ששב משדה קרב, עיניו ירו גיצים, ובקול גבוה הכריז "השנה הם לא יצליחו, אני אומר לך, זה לא יעזור להם, הצבנו מארבים, יש לנו שמירה הדוקה, אם הם מתקרבים, הם הולכים לברוח כמו שפנים"
הקשבתי לו בפנים חתומות, וניסיתי לחשוב איך להרגיע את רוחו הסוערת.
עוד באתר:
ודאי, הסתקרנתם לדעת, מיהו החייל האמיץ ומי הם אויביו, אם תצאו לרחוב כבר תבינו ותראו במו עיניכם את גדודי הילדים המיוזעים העמלים על עבודת איסוף העצים, המשטחים, הקרשים וכל הגרוטאות, כאמא לחבורת בנים שובבים אין לי ברירה ואני נותנת להם את הפורקן הזה, אמנם בעל כרחי ועם מילות פרידה ונפנוף אחרון לשלום לכמה זוגות מכנסיים טובות.
אך, המצב בזירה לא מתחיל ומסתיים באיסוף קרשים ובהעמדת קלוץ, הבעיה האמיתית נעוצה בהתפלגות לקבוצות שונות ומשונות בשכונה אחת נחמדת, יש את המדורה של ה'חסידים הכלליים' יש של חסידי איקס' יש את מדורת הלטאים מסוג זה והשניה מסוג שונה והספרדים.
רק בשנה שעברה העזה קבוצת איקס לשרוף לקבוצת זד את כל המדורה שעמדה על תילה יומיים לפני ארוע ההדלקה האמיתי, כמה דמעות נשפכו וכמעט כמעט דם. השנה הם העמידו שומרים "חמושים" ולא יתנו לקבוצה השניה לראות במפלתם.
ואני, אמא אחת עייפה מדיבורים והסברים ש'למה לא כולם יחד? זה יכול להיות יפה פי מאה ונחת לרבי שמעון ולה'!" והם לעומתי מזעיפים פנים ומפטירים: את לא מבינה אמאאאאא, אי אפשר ביחד, הם שרים בצורה שונה, רוקדים אחרת… זה לא יהיה שווה בכלל!!!!
ולעצמי חשבתי ונאנחתי אנחה עמוקה, מה אני רוצה מהם? הפלגנות הזו למדורות שבטיות לא באה מהאוויר, אם הילדים חושבים ומתנהגים כך הם כנראה רק המראה שלנו, המבוגרים וזה כל כך חבל. מקווה שנזכה כבר לרקוד כולנו יחד לצלילי הגאולה
