ולפעמים, כשההשקה נגמרת • תופעה חדשה במסעדות ובתי קפה?

זה כבר ריטואל קבוע, פתיחת מסעדה כשרה בקול רעש גדול אדיר וקולינארי, הקולגות באים לפרגן, מנהלי הרשת מסתובבים מעונבים ומפוצצים מאושר שהנה הם גילו את אמריקה התיכונה כלומר את המגזר החרדי שכבר לא פראייר ומבין דבר אחד או שניים בסביצ'ה ואנטי פסטי קשה למות.

יחצנים ויועצים זריזים מנציחים את הרגע המפעים ומחככים את ידיהם בהנאת ניצחון, הנה עוד מסעדה נכנסה לקטגורית הכשרים, כיף.

ואז בשוך הרעש והצלצולים, הפוסטים והסטורי'ס; הסרוויס הראשון בסדר, אחריו עוד קצת, יש מחירי התחלה, שירות מעולה, פינת נטילת ידיים בוהקת עם נייר במתקן, ו….שעת המבחן מגיעה.

עוד באתר:

המלחמה בפשע

השוטרים היו בהלם: מנהרה אותרה מתחת לבית

אבי יעקב

זה מתקרב

שמוליק סוכות בסינגל שני מהאלבום החדש: "רואה אותי"

אליעזר חסיד

זעקה נוקבת

"מה קורה איתנו, למה בחורים מטפסים ומסכנים את עצמם?"

פנחס בינדר

רגעי מתח

דרמטי: הפצ"רית המודחת נעדרה ונמצאה אחר חיפושים

פנחס בן זיו

גילוי נאות: מטעמי דת ומצפון אנוכי משתדלת מיום הוולדי להכניס אך ורק מוצרים כשרים לפי ומטבע הדברים לסעוד את ליבי במסעדות כשרות בלבד ומשם נובעת הביקורת שלי.

לצערי בתקופה האחרונה נתקלתי במספר מסעדות שחרטו על דגלן כשרות ומשגיח צמוד וכל זה והתוצאה רחוקה מאד מלהיות משביעת רצון, ואם אכתוב נגדן מיד יתלוננו עלי שמי אני ומה אני מבינה בגסטרונומיה ואיך בכלל אני מרשה לעצמי להיות מבקרת מסעדות שאני אפילו לא יודעת לאיית פריקסה וסלסת עגבניות ואני שונאאאת סושי מושבעת.

האמת לא בא לי להכנס לפרטים שייחשבו אולי מינורים ולא נחשבים אבל כן בא לי לדבר על זה, על התחושה, תחושת הזלזול וחוסר היחס. כפי שציינתי לעייל לא ממש יודעת מה קורה במקומות לא כשרים כי רגליי לא דורכות שם  אבל ברור לי שבתי קפה שמזלזלים בלקוחותיהם מוצאים את עצמם מהר מאד  מחוץ למחנה ובצדק רב. הקהל מצביע ברגליו.

מצד שני בבתי קפה שציבור שומרי הכשרות למהדרין מבקרים בו הם לא ירבו להתלונן גם אם המנה שלהם הוגשה היישר מהמקפיא וחוממה במיקרו דקה קודם, ואם הקפה יגיע פושר (אחרי 4 סיבובים) הם יניעו בידם לאות ביטול ולא יהפכו את הכוס על השולחן כאקט מחאה.

נוצר מצב בו בתי קפה כשרים (לא כולם!) הופכים לבדיחה לועגת, כולם מדברים על כך שהאוכל בהם מזעזע או לא אכיל, ומצד שני הלוקיישן בו הם ממוקמים מטריף, והתחושה שהנה סוף סוף יש לאן לצאת בערב אחרי טקס השכבת העוללים, והאכזבה כל כך גדולה ומרה, כי מהגדולים אתה מצפה ליותר, אתה מצפה שיכבדו אותך אחרי שהשארת שם המון כסף ותשר נדיב שלא יהיה פתחון פה על ה'דוסים'.

אבל מה כנראה שהציבור החרדי אוהב ללמוד בדרך הקשה, מזלזלים בך? לא נורא תוותר, תבליג. לא טורחים לנקות או להפוך את השהייה שלך לאסתטית לא קרה כלום, הם עוד חדשים..
ועד שמישהו יתפכח יאכלו עוד אלפי לזניות קשות כמו דיקט, וירקות חתוכים בא-סימטריה מוחלטת, ויישתו מיץ שהוא מאה אחוז פטל בכוסות שעדיף לא לדבר על זה ששטף אותם.

יש מסקנה? כן. וזאת אולי פנייה עניינית ליחצנים, מנהלי הפרסום והמסעדות, מרגש מאד ובלי ציניות בכלל, לראות כל כך הרבה מסעדות חדשות שפונות למגזר ומהדרות בכשרות כשכל אחד וסיבתו עמו, זה דבר מבורך בעיניי ונצרך עד מאד, תמשיכו להזמין להשקות (זו לא מילה גסה עדיין) שנוכל לטעום מכל השפע המיוחד הזה אבל תזכרו שהניצוצות, האופוריה, הרמה והשירות חייבים להמשך לאורך הדרך, כי זה המבחן האמיתי, לקוח מרגיש מתי משקיעים ויודע להעריך אוכל מצוין עם צילחות דה לוקס, וכן, המגזר הזה יודע להשתמש בשיטת א,א,א באופן הכי טוב שאפשר לדמיין, אז זה שווה סך הכל , לא?