שר הביטחון, אביגדור ליברמן, שוחח בפתח ישיבת סיעתו והתייחס למצב המדיני, הדיבורים אודות הסכם מדיני, עזה והחרמת קטאר ע"י ארבע המדינות: "כשאנחנו מדברים על רצועת עזה, צריך לזכור שלושה דברים באופן ברור: הראשון, ששני חיילים ושני אזרחים נמצאים בשבי החמאס בלי שום אפשרות שהצלב האדום או איזשהו גוף בינלאומי יבקר אותם. אני כבר לא מדבר על קרובי משפחה, על סיוע רפואי או אחר לאותם אזרחים שנמצאים שם, וזה מעמיד בפנינו דילמה מוסרית לא פשוטה. הדבר השני, מדינת ישראל חזרה לקווי 67' עד המילימטר האחרון. פינינו 21 יישובים פורחים ועשינו טרנספר ל-10,000 יהודים, לקחנו אותם בכוח והעברנו אותם מאותם יישובים לתוך מדינת ישראל. הם הגיעו לשם מרצונם בהתאם להחלטות הממשלה. אנשים הגיעו לשם כשליחות, לא כפולשים, והוצאו משם בכוח.
"הדבר השלישי, צריך לזכור שהסיבה העיקרית לאי היציבות במזרח התיכון נובעת מתהליכים פנימיים בתוך החברה הערבית. 99 אחוז מכל הסכסוכים היום במזרח התיכון, משפיכות הדמים, זה בין מוסלמים לבין עצמם ובלי שום קשר לסוגיה הפלסטינית. אנחנו שואלים את עצמנו מה לעשות. קודם כל אנחנו צריכים לקבוע לעצמנו שהדבר הכי חשוב זה להבטיח את הביטחון המקסימאלי לתושבי עוטף עזה. אנחנו ראינו בשנתיים האחרונות צמיחה, גם באוכלוסייה, גם בהשקעות, גם בתיירות. זה באמת צמיחה ושגשוג חסרי תקדים. השנה האחרונה היא השנה הכי שקטה מאז 67'".
"האסטרטגיה שלי היא ברורה: שיקום תמורת פירוז. חשוב להיות נחושים, עקביים ולא למצמץ. מילות מפתח: סבלנות, נחישות, עקביות. אם אנחנו רוצים באמת לראות שינוי ברצועת עזה, אלו הן מילות המפתח. אין לנו שום כוונה ליזום כל מהלך צבאי, ואין לנו שום כוונה להבליג על שום פרובוקציה. אנחנו לא מתכוונים ליזום מהלך צבאי, ועל כל פרובוקציה נגיב בעצמה. אין יותר ירי על מה שפעם נקרא 'שטחי שיגור', אין יותר ירי על חולות. אנחנו נגיב בצורה עצמתית על מטרות. לא תהיה שום פשרה בנושא הזה".
עוד באתר:
"לא יכול להיות שחמאס גובה מסים מתושבי עזה והמסים האלו הולכים למנהרות, לרקטות ולא לפיתוח עזה, פיתוח משק החשמל, משק המים. הכדור נמצא כרגע במגרש של החמאס, והוא צריך להחליט מה הוא רוצה. יחיא סינוואר, שישב 23 שנים בכלא הישראלי, יצא, התחתן, יש לו שני ילדים. הוא חייב להחליט מה הוא רוצה שיהיו הילדים שלו: שיהיו שהידים, שיסתתרו כל החיים במנהרות, או שיהיו רופאים, מהנדסים ושיוכלו לטייל חופשי בכל העולם בלי מגבלות ובלי פחד. זו הדילמה שניצבת בפני חמאס, לא בפנינו. הנהגת חמאס צריכה להחליט לאן היא רוצה להוביל את הרצועה, להפוך אותה למוסול או א-רקה, או להפוך אותה לסינגפור. כרגע הם בוודאות מובילים את זה לכיוון של מוסול וא-רקה".
"כשאני מסתכל איך מתנהלת הרשות הפלסטינית, אני לא רואה שם שום כנות, שום הכנה אמיתית למו"מ ולהסדר מדיני עם מדינת ישראל. כל מה שאני רואה זה ניסיון לתמרן אותנו לפינה ולפגוע בנו כמה שאפשר בזירה הבינלאומית. שום כנות והכנה אמיתית למו"מ אמיתי ולהסדר מדיני. אין שום כוונה להגיע לשום הסדר, רק לשים את כל העומס על מדינת ישראל, את כל האשמה. במקרה הטוב זה להגיע להסדר ביניים ארוך טווח. אסור לנו לקבל את המציאות, שנורמליזציה עם מדינות ערב תהיה בת ערובה בסוגיה הפלסטינית. צריך לנתק בין שתי הסוגיות. חתמנו הסכם שלום עם מצרים ועם ירדן בלי לחכות לפתרון האולטימטיבי בסוגיה הפלסטינית. מה שאנחנו צריכים לעשות כדי שיזוזו תהליכים, זה ללכת בכל הכוח על נורמליזציה עם מדינות ערב המתונות, ואסור שהיא תהפוך בת ערובה של פתרון הסוגיה הפלסטינית".
"זה בדיוק הפוך ממה שמדברים עליו כעת. אנחנו צריכים להגיע לנורמליזציה עם המדינות הסוניות המתונות וזה יעניק דחיפה ויאפשר פריצת דרך אמיתית לאותם ניסיונות להגיע להסדר, גם ביו"ש וגם ברצועת עזה. בזה יש להשקיע את המאמץ העיקרי כיום. המדינות הסוניות המתונות הפנימו שהאיום העיקרי עליהן זה לא היהודים, לא הציונות, לא ישראל – אלא חמאס, אל-קאעידה, החיזבאללה והמדינה האסלאמית" אמר שר הביטחון.
