על "הגשר האבוד" שמעתם? והקשר ליז' בתמוז

ולא תמיד יש בנו הכח, לקום ולומר: אופס, טעיתי. עלי לשנות כיוון כדי להצליח ליצור פה משהו שימושי, ומחבר, ומגשר. • הימים הללו זה הזמן לבנות ולחבר גשרים גם אם מראש נראה כי הם אבודים • על חורבן ובניין

אתי קצבורג

י"ז בתמוז תשע"ז, 11/07/17 07:40

א+

א-

יש בירושלים, ברחוב רמת אשכול, בצומת ליד גבעת התחמושת, גשר גדול. הגשר ליד בית הספר רנה קאסין, לגשר הזה יש שם מיוחד: "הגשר האבוד", ומדוע זכה הגשר בשם המוערך הזה?

אז ככה. משכונת רמת אשכול, היו אמורים תלמידים לחצות את הכביש לכיוון בית הספר. הכביש ההוא כביש מהיר ומסוכן, וכדי להגביר את הבטיחות הוחלט על בניית הגשר, מכיוון השכונה עדי שערי בית הספר, הגיעו מהנדסים, ארכיטקטים אדריכלים, בנאים וקבלנים, מדדו וסימנו ובנו גשר, א מ מ ה , מישהו, טעה. אפילו לוידת מי. ובמקום לבנות את הגשר בין רמת אשכול לרנה קאסין, נבנה גשר מכובד בין רנה קאסין ל….. גבעת התחמושת. והיות שגבעת התחמושת הינה אתר מורשת פעיל מאד בכל שעות היממה, (אז שילבתי קצת אירוניה, מה קרה) הגשר ממלא את תפקידו המיועד, והתלמידים נו טוב, נחזור לרצינות. הגשר ניצב שם גלמוד וריק, כאנדרטה לאחת הפאשלות הגדולות. וייקרא שמו בחיוך סרקסטי "הגשר האבוד".

גם בחיים שלנו אנחנו בונים גשרים. לבנות גשר זה לא דבר פשוט, אם בכביש, הגשר נבנה מכסף, ידע וכח, בחיים הוא נבנה מאהבה, אכפתיות, רגישות, הבנה, ועוד ערכי יסוד. וכמו במציאות, הגשרים שלנו נבנים, כדי לחבר. וכדי שנשתמש בהם. וכמה פעמים, בחיים שלנו, אנחנו בונים את הגשרים לכיוון הלא נכון? כמה פעמים אנחנו טועים בכיוון? או נגדיר אחרת: כמה פעמים אנחנו בוחרים כיוון שבסוף מסתבר שהוביל אותנו אל ארץ לא נודעת? והכי כואב, כמה פעמים, אנחנו מגלים באמצע שטעינו, ולא תמיד יש בנו הכח, לקום ולומר: אופס, טעיתי. עלי לשנות כיוון כדי להצליח ליצור פה משהו שימושי, ומחבר, ומגשר.

י"ז בתמוז
ימי החורבן והקריסה הפיזית, ממשית של שני בתי המקדש, ושל ירושלים. נפילת החומות, התפוררות היישוב היהודי כפי שהכרנו אותו עד אז, והתפרקות של אבנים, בתים, ועיר שהיתה משוש תבל, והכל בשל שנאת חינם, וכדי להשיב את הגלגל, קדימה לאחור, אנחנו משתדלים לרפא את הדבר הזה, ולהרבות באהבת חינם, ואם לא אהבת חינם היא "אתר בניה", אז מה כן? כי כל הקטע של יחסים בינאישיים, יושב על גשרים. אלפי גשרים קטנים שנבנים בין אנשים, שמחברים בין הפערים ובין הפרטים הבודדים, ל"כלל" אחד חזק.

שלושה שבועות של מודעות גבוהה, כדי לבנות גשרים יפים כאלה בתוכינו, כדי להתמחות ולהתמקצע בבניה כזו. שלושה שבועות של חומות שייפלו, אבל חומות הלב, נותנים לנו כזו אפשרות, לא ניקח??? אני לוקחת, בעז"ה, אשתדל לשים לב יותר לאנשים שסביבי, לחפש את המקשר, למזער את המפריד, לחזק את הגשר הטבעי שקיים בנו מעצם היותינו "אדם", לבנות גשרים / קשרים ככל שאוכל, והראשונה שתצעד חינם, זקופה וגאה על הגשרים שאבנה – תהיה המלכה שלי. האהבה.