היי, זו אני, לא חשוב השם. נשים כמוני יש בסביבתכן, אני מניחה. תקראו לזה זוגות שטרם זכו להביא ילדים לעולם, זוגות חשוכי ילדים או איך שתרצו. בשורה התחתונה זו אנחנו – הנשים שלא צריכות לערוך מסע קניות לחג עבור העוללים שלא זכינו, עדיין, בהם.
וכשאני כותבת 'עדיין' אני מתכוונת לזה שאנחנו מאמינות, מתפללות, מזילות דמעה, מבקשות ומייחלות לרגע בו נזכה לחבוק בן ובטוחות בכך שהקב"ה, הוא לבדו, מחליט האם אמנם נזכה ומתי. ו..כן, אם כבר הבנתם, אין לנו צורך לתזכורות מכם. אנחנו מעריכות את רצונכן הטוב והכן לעזור, לסייע, להראות שאכפת, אבל בבקשה. בבקשה. בבקשה. אל תנסו לפענח את פנינו, הן לא עצובות. אל תנסו לנתח את טון הדיבור שלנו, הוא לא מעיד על כלום, אולי בשעות הבוקר הוא מעיד על שינה טובה ב"ה. אל תנסו לפענח את מבטינו, הם לא מבקשים רחמים ולא משדרים שום שדר תת גלי, אל תחשבו על הזוגיות שלנו. תחשבו על עצמכן. תשאירו את העצות, הרצונות לעזור והחמלה הכה לא נסבלת, אצלכן. באמת, מעריכות מאד, תודה. אין צורך זה רק מזיק ולא מועיל.
אין צורך בכל הפרשת חלה לקרוא לנו להפריש, אין צורך לפתוח אתנו בשיחה על סגולות ועצות, אין צורך לספר לפני כולם עם מבטים אוהבים אוובר לעברנו על הזוג שחיכה 16 חודשים לילד ובסוף זה הגיע, אין צורך לפתוח אתנו בשיח סביב טיפולים, אין צורך להפסיק את שיחתכם סביב גידול הילדים, אין צורך בלתת יחס שונה, אין צורך בלתת יחס מזלזל, אין צורך בלהביט ברחמים, אין צורך בלא להביט, אין צורך בלדבר בלחש לידינו על ההיריון, אין צורך בלדבר בקול גבוה לידינו על ההיריון, אין צורך להוסיף משפטים "אוהבים" כשאנחנו עוזרים לכם עם להחזיק את התינוק ועל בגד החג נמרחת פליטה, אין צורך בלשאול "אז מה חדש" בניגון העתיק, אין צורך לאחל לנו "בקרוב אצלכם" בניגון העוד יותר עתיק, אין צורך. אין. צורך.
עוד באתר:
אז כשאנחנו חוזרות מתקיעת שופר ומרגישות את השמש של השנה החדשה, תתנהגו רגיל. תדברו על מה שאתן חפצות, אנחנו בדיוק כמוכן: ב"ה רוצות משאלות מסוימות, ב"ה מקבלות משאלות מסוימות, מתפללות להגשמת משאלותינו המסוימות ומאמינות ובטוחות שהננו ביד ד' לבדנו. לבדנו.
