בתכנית "זכרנו לחיים" בהגשת הרב חיים הורביץ, שוחח החזן נפתלי הרשטיק על הרגעים המרגשים והנעלים של השנה, עת הוא עובר לפני התיבה בימים הנוראים.
איך ההרגשה בכל שנה מחדש לעבור לפני התיבה ביום הדין?
"לא פשוט. הדבר שאני עושה בכל שנה חוץ מההכנות הרגילות של המצב הגופני שחשוב גם הוא, זה לעבור על המחזור שוב ושב ושוב. כמו שבכל שנה בכל שבת עוברים על הפרשה מחדש עם רש"י ומגלים עוד חידוש ועוד דבר מתחדש לנו, כך גם בתפילה".
עוד באתר:
היכן תעבור לפני התיבה בימים הנוראים בשנה זו?
"בבית הכנסת הגדול במוסקבה, מקום מושבו של הרב הראשי הרב פנחס גולדשמידט עם הקהילה היהודית הגדולה שם. בתפילה נמצאים כ-1,200 איש בראש השנה וביום כיפור קשה לאמוד את המספר".
הוא מספר כי זו לא השנה הראשונה בה הוא נמצא במקום "זו השנה השביעית שאני שם. בא נאמר שעשינו שם דרך בלתי רגילה. בשנה הראשונה היו כאלה שניסו לראות משהו במחזור והרגשתי כמו ידי משה כשאני מעלה אותם, הם עולים וכשאני לא, הם נופלים, במשך השנים למדו שם להתפלל ויש היום מחזור אחיד עם תרגום ועם הביטוי הרוסי של כל מילה במחזור. כל הקהל מתפלל. הגיל הממוצע אגב, הוא ממש נמוך. הרבה צעירים וצעירות מגיעים. "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם.." זה מרגש לראות את זה קורה. אני חש שאני עושה שליחות בלתי רגילה ואשריי שזכיתי לכך" סיפר.
לסיום, נשאל איזה קטע מתוך תפילת הימים הנוראים זה 'הקטע המיוחד' שלו, "כשאתה מגיע לחלקים שבהם אתה מתפלל על העולם 'איזו לחרב, איזו לשלום, איזו לרעב, איזו לשבע..'".
האזינו:
