סיפורו של מקום: על המשלט יושבת עיר

שיר ישן, רחוב עם עבר היסטורי, בית כנסת, מקווה טהרה והרבה נוף. כך אולי ניתן לתאר יותר מכל את סיפורו של מקום "המשלט המשותף" ברחוב המשלט בבית שמש.

מי היה האיש שנתן את השם המשלט המשותף? למי היה הוא משותף? היכן הוא עמד ומה עמד מאחורי הסיפור שבו מצאו מותם שבעה לוחמי פלמ"ח כמה חודשים לאחר הכרזת העצמאות של המדינה. יצאנו עם אנשי בית ספר שדה כפר עציון ומורי דרך לתור אחר הסיפור שעד היום רבים הסימנים הבלתי פתורים בו.

העיר היא בית שמש, הרחוב והאזור הוא רחוב המשלט, באגפה הישן של העיר. בתי אבן ישנים, בתי רכבת, פחי אשפה, גן ילדים ופיסת ירק בתוך המקבץ הזה. מהצד האחר של אולי מקום המשלט, בית כנסת לזכרו של מרן הגאון רבי מרדכי אליהו זצוק"ל, מקוה טהרה ו..היסטוריה.

שמו של המקום הוא המשלט המשותף שניתן לו בעת מלחמת העצמאות מכיוון שבחלקו הצפוני של הרכס שלטו אנשי חטיבת הראל, ואילו בחלקו הדרומי החזיק כח מצרי שעלה מכיוון באר שבע כאשר המרחק בין חטיבת הראל לכח המצרי היה 60 מטרים בלבד.

בתחילת מבצע ההר, בלילה שבין 19 ל-20 באוקטובר למניינם, כבשה חטיבת הראל את "המשלט המשותף". בסיום הקרב, בשלב ההתארגנות, נהרג מכדור תועה הקמב"ץ ומפקד הפלוגה, אהרן (ג'ימי) שמי שלאחר ההפוגה הראשונה נתמנה קצין-מבצעים וסגן המג"ד של אחד הגדודים ועסק בתכנון הקרב בהרי יהודה ובביצועו – בכיבוש השביל המוליך לכפר עציון ולשטח שבו נפלה מחלקת הל"ה בדרכה לעזרת גוש עציון הנצור.

בשעת כיבוש המשלט "המשותף" הצליח הקרב ביותר. הערבים נסוגו והשאירו אחריהם רובים ותותחים – שנקראו אחרי-כן "תותחי-ג'ימי" ו"רובי-ג'ימי" – וציוד רב (בתיאורי הקרבות נקרא בקיצור ג'). בשעת הקרב הזה היה במצב-רוח מרומם. פתאום פילח כדור את לבבו והוא עוד הספיק לקרוא. "נפצעתי… מסרו שלום לביתי…" ונפל בדיר-אבן – במרחק 50 מטר מעמדות האויב – ביום ט"ו בתשרי תש"ט (18.10.1948). הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית- הקברות הצבאי בקרית ענבים.

שנתיים אחרי תום המלחמה, הוקמה במתחם המשלט מעברת הר-טוב, שלימים הפכה לעיר בית שמש.

היום, 69 שנים בדיוק, באמת דבר אין להכיר. פשוט לילך ברחוב המשלט, לעמוד בפיסת הדשא מול בית מספר 12, להמשיך במעלה הרחוב עד בית 669 ולזכור את כולם.