הערר שהגיש ראאד סלאח נדחה: "הסתה למעשה טרור"

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את הערר שהגיש השייח' ראאד סלאח וקבע כי דבריו אינם אלא: "עידוד ותמיכה כלפי אלה שבחרו להתעמת עם כוחות הביטחון באזור הר הבית"

אפרים דוד

ג' בחשוון תשע"ח, 23/10/17 11:23

א+

א-

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את הערר שהגיש השייח' ראאד סלאח על החלטת בית משפט השלום בחיפה לעוצרו עד תום ההליכים, לאחר שקבע כי התבטאויותיו יוצרות סיכון מוחשי לשלום הציבור. "סלאח שב על דבריו נוטפי הדם שוב ושוב בסיטואציה ציבורית מתוחה ונפיצה, ובכך גילה על עצמו כי הוא מסוכן לשלום הציבור, כתב השופט ארז פורת בהחלטתו. "הדברים נכונים יותר שעה שלעורר עבר פלילי עשיר בעבירות דומות ומתברר כי אינו ירא את רשויות החוק וכי הוא שב ומשתלח בשלטון וברשויות הביטחון באופן המעודד הלכה למעשה מעשי טרור נוספים כלפיהם".

כזכור, כתב האישום נגד סלאח, שעמד בראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית עד להכרזתה כהתאחדות בלתי מותרת, מייחס לו עבירות של תמיכה בהתאחדות בלתי מותרת והסתה לטרור, ומתאר כיצד פרסם סלאח בחשבון הפייסבוק הפרטי שלו בהזדמנויות שונות פרסומים ובהם קריאה לעשייה מעשה אלימות או טרור ותמיכה בהתאחדות בלתי מותרת. בנוסף, הוא פרסם דברי שבח, אהדה ועידוד למעשה טרור הן בתפילת יום שישי והן בהלוויית המחבלים תושבי אום אל-פחם, שביצעו את הפיגוע בהר הבית בו נרצחו השוטרים האיל סיתאוי וכמיל שנאן.

בית משפט השלום נענה לבקשת פרקליטות מחוז חיפה, והאריך את מעצרו של סלאח עד תום ההליכים. סלאח הגיש ערר, בו טען כי האמירות וההתבטאויות שיוחסו לו הוצאו מהקשרם הדתי הנכון, וכי הן אינן מגלות כל עבירה.

כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את הערר, וקבע כי ישנן ראיות לכאורה לפחות ביחס לשלושת האישומים הנוגעים לנאומים שנשא סלאח לאחר הפיגוע בהר הבית. השופט פורת בחן את תרגום האמירות של סלאח, וקבע כי "מכלול הדברים שנאמרו וכמו גם שילוב המילים המסמלות פציעה, הרג ודם, על רקע נסיבות אמירתם (ימי עימותים אלימים בירושלים), ובצירוף מיהותו של העורר, כל אלה מבססים לכאורה את האישומים המיוחסים, שעניינם הסתה למעשה טרור".

השופט דחה את ניסיונו של סלאח לשוות לדבריו נופך דתי, וקבע כי דבריו אינם אלא "עידוד ותמיכה כלפי אלה שבחרו להתעמת עם כוחות הביטחון באזור הר הבית, תוך שהעורר מציין שהוא מברך את מי שמתעמת כאמור, ואינו חושש להיפצע ולשפוך את דמו… העורר שהינו בר סמכא בפן הדתי, נתן הכשר ואף ציווי הלכתי למעשי האלימות ולהמשכם".

באשר לדרישה בחוק המאבק בטרור שדברי ההסתה יטמנו בחובם אפשרות ממשית לביצוע מעשי טרור, ציין השופט כי בתיק הראיות מובא עניינו עלאא טוויל, שהאזין לנאומו של סלאח בתפילת יום השישי באום אל-פחם, ולאחר שנעצר בת"א בדרכו לבצע פיגוע, סיפר בחקירתו כי שולהב מדבריו של סלאח. השופט הוסיף, כי לדברים שאמר סלאח בתפילת יום שישי אחרת, ישנו "קשר תוכני לפיגוע שהתרחש ביישוב חלמיש באותו היום ממש, כמה שעות אחר שהעורר נאם, כאשר המפגע ציין בהודעה שפרסם טרם צאתו לפיגוע כי זהו פיגוע למען 'אל-אקצה'. הנה כי כן, לעידוד שיצא מפיו של העורר תוצאות ממשיות בגרימת מעשי טרור נוספים והפוטנציאל הטמון בדברים, למרבה הצער, אף מצא מימוש ממשי… אין לדעת היכן יעצור נחשול העידוד להמשך מעשי טרור נוספים שיצר העורר בהבל פיו".