דברי מרן הגרי"ג אדלשטיין בהלווייתו של מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל

"יש חיוב הספד. על אדם גדול יש חיוב הספד, יותר חיוב מאשר אדם אחר. אבל יש צוואה, הוא השאיר צוואה שלא להספיד אותו, לכן אי אפשר להספיד, להגיד את שבחיו אי אפשר, הוא ציווה שלא, לכן אי אפשר להגיד את השבחים. אבל יש עוד דבר חוץ מהספד. יש הספד ויש בכי, "לספוד לשרה ולבכותה", יש בכי חוץ מהספד, הבכי הוא צער, צער של החיים, אלו שנשארו בחיים, שמצטערים על מה שחסר להם. חסר להם האדם הגדול, חסר להם המשפיע, חסר להם! ועל מה שחסר מותר וחייבים – לדעת מה חסר לנו, מה חסר לנו עכשיו.

יש הספד בגמרא (מו"ק כה, ב) על רבי יוחנן, רבי יוחנן היה גדול הדור, וכשהספידו אותו, המספיד אמר "בא השמש בצהריים". השמש באה בצהריים, צהריים זה הזמן שהשמש בתוקפה, האור הכי חזק, ההשפעה הכי גדולה היא בצהריים, ופתאום בא השמש, בצהריים. היה צהריים, ובאופן פתאומי, לא צפוי, בא השמש, ואין שמש.

מה זה שמש? העולם צריך את השמש. השמש נותנת אור, ועוד הרבה דברים, כל אדם צריך את אור השמש, בלי השמש יש חושך ואי אפשר לעשות כלום. לא שייך שום פעילות בלי השמש. היה לנו "שמש", שמש נותנת את הדברים החיוניים ביותר, כל הבריאה בלי השמש לא הייתה מתקיימת, כך זה בדרך הטבע, במקום שאין שמש – אין השפעה, בלי השמש לא טוב, בחושך, בלילה, כשאין שמש זה לא טוב. זהו בעניינים גשמיים.

עוד באתר:

בסייעתא דשמיא

צה"ל מכה בעומק איראן: יותר מ-200 מטרות ביממה

קובי פינקלר

עליונות שמימית

אש ברחובות איראן: המצוד אחרי שוטרי הבסיג' • תיעוד

יוני שניידר

הישגים דרמטיים

בחיל האוויר מצהירים: "שליטה מלאה בשמי המזרח התיכון"

קובי פינקלר

לקראת אלבום בכורה

הסינגל החדש והמדליק של שמואל • "אני מבורך"

אליעזר חסיד

ואנו מדברים עכשיו על דברים רוחניים, חיים רוחניים, הצלחה רוחנית, חיי אשריך בעולם הזה של תורה, האשריך של תורה, בעולם הזה, צריכים שמש להאיר לנו, שיהיו לנו החיים המאושרים בעולם הזה, חוץ מהעולם הבא, טוב לך לעולם הבא, אבל גם בעולם הזה אשריך, האושר הזה שאין כמוהו בעולם הזה חוץ מתורה, זקוקים לשמש, לאור, לשמש רוחנית.

היה לנו השמש, ועכשיו חסר לנו השמש, חסר לנו ההשפעה, השפעה על כל הדברים הרוחניים, השפעה על עסק התורה, שבלי תורה אין אשריך בעולם הזה ואין עולם הבא, אין כלום בלי תורה, ועכשיו חסרה לנו ההשפעה של תורה, השפעה של תורה בכמה מובנים.

ראשית עצם הדבר, חיזוק בתורה, להתחזק בלימוד התורה, וללמוד בצורה הנכונה, שהתורה תיתן לנו את האושר, צורת הלימוד, והתמדה, וגם כל מה שהתורה נותנת, שהתורה משפיעה על האדם, על כל האופי של האדם. אדם יש לו יצר הרע, והתורה היא התבלין, רק התורה היא התבלין ואין תבלין אחר תורה זה התרופה היחידה נגד יצר הרע, נגד טבע הגוף, שבלי תורה האדם הוא כמו בהמה וכדי שאדם יהיה אדם ולא יהיה בהמה, העצה היחידה היא רק עסק התורה, זוהי התרופה היחידה, ועכשיו חסר לנו מי שיחזק אותנו בזה.

ועוד דבר, הדבר הגדול ביותר: "בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה"– לחיות עם אמונה. בלי אמונה האדם מסכן ואומלל, בלי אמונה אדם חי חיים רעים וסובל מאוד, ועם אמונה האדם מאושר, אם אדם מאמין שהכל בידי שמים, וכל דעביד רחמנא לטב עביד, הכל לטובת האדם, ומקבל באהבה כל דבר, ומתבונן תמיד מהו הטוב, מה המטרה של הקשיים, הוא מאושר. זהו מה שהתורה נותנת, והאמונה נותנת.

חיזוק האמונה, הוא נתן הרבה חיזוק באמונה עם כל השיחות שלו, שהיו מדפיסים תמיד ממה שהיה אומר, היה מוסיף ומוסיף חיזוק באמונה, "באמונתו יחיה", החיים האמיתיים – החיים הנצחיים בעולם הבא, וחיים מאושרים בעולם הזה, וכל הדברים הצריכים חיזוק, יראת שמים, ומידות טובות, הכל היה משפיע, דברים כאלה שצריכים חיזוק תמיד, כי הם נגד הטבע, ואם אדם לא מתחזק תמיד, חסר לו, ואין לו את זה. זאת ההשפעה שהייתה, שכל הדור היה מושפע, כל העולם, כל העולם היהודי היה מושפע, ועכשיו חסרה לנו ההשפעה.

מה אנחנו יכולים לעשות ומה תפקידנו בשעה זו, מה תפקידנו כדי שיהיו לנו חיים מאושרים, חיים אמיתיים בעולם הזה ובעולם הבא? כל אחד ואחד מאיתנו מוכרח להתחזק בעצמו, כיון שחסרה לנו ההשפעה שהייתה, יש משפיעים, אבל לא השפעה כזאת, לכן כל אחד ואחד מאיתנו חייב להשתדל בכל האמצעיים האפשריים להתחזק בכל הדברים הצריכים חיזוק.

ובפרט בימי החנוכה, שהם זמן שצריך חיזוק, כי בדרך הטבע בחנוכה אנשים מרגישים כאילו שיש "חופש", חופש מכל השעבודים, חופש מהתורה, וכאילו אין איסור ביטול תורה בימים אלו, כך ההרגשה, וזה לא נכון, אלא ההיפך. מפורש בשל"ה הקדוש כי "הימים הקדושים האלה ראויים ביותר להתמדת תורה מבשארי ימים", ימי החנוכה הם ימים המסוגלים להצלחה בתורה, ואפשר לנצל אותם להצלחה בתורה, על ידי התמדה בעסק התורה.

אם לא מנצלים את ימי החנוכה לתורה, זוהי הזדמנות שאינה חוזרת עד לשנה הבאה, ימי החנוכה שמתחילים הערב, שמונה ימים כאלה, שגם אומרים בהם הלל, ועל הניסים – הודאה, הם ימים המסוגלים להצלחה בתורה, ויש להתחזק בהם בהתמדה בתורה.

כל אחד ואחד מאיתנו שיתחיל התחלה, איזו התחלה שהיא, התחלה קטנה של חיזוק, פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפץח לכם פתח כפתחו של אולם. והבא ליטהר מסייעין אותו, כל אחד מאיתנו שיזכה להתחזק, כל משהו חיזוק זה דבר גדול מאוד, ואין שיעור לחשיבות של החיזוק הכי קטן.

אם אנחנו מתחזקים בזמן הזה, ברגע הזה, בהלוויה של רבינו הגדול, אנחנו גם נותנים לו עוד זכויות, שאין סוף לזכויות, האדם הכי גדול, אפילו משה רבינו גם כן מוסיף זכויות, כמו שמפורש במשנה (אבות ה, יח) "זכות הרבים תלוי בו", וכל מה שמתעוררים ועושים מכוחו נזקף לזכותו, וזוכה בזה לעוד ועוד תענוגי העולם הבא שאין להם סוף.

אם אנו רוצים לגמול לרבינו את מה שאנו חייבים לו, עלינו להתחזק, והחיזוק הוא התשלום- הגמול הכי טוב שיכול להיות, מה שאנו חייבים לרבינו הגדול, ובזכות החיזוק שלנו הוא גם יהיה מליץ יושר עלינו, רבינו הגדול, שאנו עושים איתו חסד עם החיזוקים שלנו.

והבא ליטהר מסייעין אותו, שמתחיל להתחזק, קצת חיזוק, יש תוספת סייעתא דשמיא לחיזוק, אין סוף לסייעתא דשמיא, ואם באים ליטהר יש סייעתא דשמיא, ובזה נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו, ובלע המוות לנצח ומחה השם דמעה מעל כל פנים, עם בשורות טובות.