פרשיות של גאולה
מירי שניאורסון
"הקב"ה לא נותן ניסיונות שאי אפשר לעמוד בהם. צריך רק לרצות לעמוד בהם. בדיוק בשביל זה יש לאדם את הבחירה החופשית". את הדברים הללו שמעתי מדובי ויינרוט בראיון רדיו ימים ספורים לאחר שקם מהשבעה על פטירת אשתו חני ונותר אלמן ואב במשרה מלאה.
עוד באתר:
את חני עליה השלום פגשתי בפעם הראשונה בערב בנות, בהתכנסות של 'חרדיות אותנטיות'. בהשגחה פרטית ישבנו זו לצד זו ובתוך רגעים הרגשנו כאילו אנחנו מכרות ותיקות. תוך זמן קצר גיליתי שהרופאים כבר הספידו אותה לפני שנים והיא עדיין איתנו במלוא הכוח. הם קצבו לה שלושה חודשים והיא שרדה שמונה שנים. בקיצור, אישה מלומדת בניסים.
ההקשבה והפשטות שלה, הכבוד לדברי האחרת ועמקות המחשבה, גרמו לי להעריך אותה. בעיניי היא הייתה אמנם בת שלושים אך עם חכמת חיים של מי שעברה חיים שלמים. משעה שקיבלה את בשורת האיוב של הרופאים החליטה החלטה אמיצה – לחיות את היום. לנצל כל רגע. ואו-הא כמה שהיא ניצלה.
היא יצאה להרצאות, ערכה סדנאות, טיילה בבתי אבות ובסמינרים לבנות צעירות וכמובן שסבבה בבתי חב"ד רבים. היא הציגה תערוכה של צילומים, פגשה נשים, יצרה חברויות ומעל הכל הייתה אימא ורעיה.
כאשר הלכתי לנחם את אימה, אחיותיה ובנותיה, סיפרתי לאימא שלה את מה שסיפרו לי שליחות שהזמינו אותה להרצאות. היא אמרה: לא יאומן לאן הגיעה הילדה שלי. מהצבא אליו הלכה לחזק חיילות צעירות ועד קטמנדו הרחוקה... שם הפיחה אמונה במטיילות ישראליות. נפשה של חני ליפשיץ, השליחה בנפאל, נקשרה בנפשה וכאשר בעלה - השליח הרב חזקי - נסע לכינוס השלוחים, שהתה עימה בהוספיס.
גם בראיונות שערכתי עמה בתכנית הרדיו שלי ב'קול חי' וגם במפגשים הקטנים ובשיחות שהיו בינינו, היא הבהירה שוב ושוב שהיא "לא סופרת" את המחלה. כאשר התקשרתי לפני ראש השנה להזמין אותה למסיבת חנוכה של 'נשים, ניסים ונפלאות', היא ענתה: "תקשיבי חמודה, מחמיא לי שאת מדברת איתי על חנוכה. זה לא מחמיא לסרטן שלי. לא קבעתי שום דבר לאחרי החגים, אני מתכננת מהיום להיום, מקסימום מחר... מתי שתרצי אני שלך...". היא כבר תשתתף במסיבה הזו כמשקיפה משמיים. יהי זכרה ברוך.
פרשיות השבוע האחרונות והבאות הן רצף של גאולה. וישב: רצה יעקב לישב בשלווה. בשלמות השלווה – כמו בימות המשיח, זאת מכיוון שהוא מצד עצמו כבר עשה את כל הדרוש והיה מוכן לביאת המשיח. מקץ: קשור ל'קץ הימים', סוף הגלות. וגם 'קץ הימין', ביטוי המרמז על תחילת הגאולה. ויגש: כשיהודה ניגש ליוסף, ושניהם יחד מתחברים, כפי המפורט גם בהפטרה, שיהודה ויוסף יהיו "לעץ אחד", אז מגיע ההמשך "ודוד עבדי נשיא להם לעולם". מגיעה הגאולה על ידי משיח שהוא מזרע דוד. ויחי: החיים הנצחיים של יעקב ושל כל יהודי מעם ישראל הקרוי על שמו.
מדוע קשורות פרשיות אלו לגאולה? כי הן קשורות ליעקב. ויעקב - השלישי שבאבות - שייך לבית המקדש השלישי ולגאולה השלימה. עניינו של יעקב הוא תורה. אברהם עניינו גמילות חסדים. יצחק עניינו עבודת התפילה ואילו יעקוב עניינו גילוי התורה (דווקא במצרים מקום של העלם רוחני גדול מאוד). לכן, גם בנו, יוסף וגם בנו יהודה, קשורים לגאולה העתידה בקרוב בימינו תיכף ומיד ממש.
--- הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" - אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ומגישת התכנית "עניין משפחתי" ב"קול חי".
