פרטי התכנית החוקתית של בנט ושקד נחשפים
כשברקע שורת התערבויות משפטיות שנויות במחלוקת בחקיקה ובהחלטות ממשלה, היום (שלישי) מפרסמים שרת המשפטים, איילת שקד ושר החינוך, נפתלי בנט, את תזכיר חוק יסוד החקיקה.
החוק מייצר דיאלוג מתמיד בין הרשויות. בג"ץ יוכל לפסול חוק במקרים חריגים ורק בהרכב של 9 שופטים וברוב של שני שליש מההרכב, פסקת התגברות על בג"ץ ברוב של 61 ח"כים, לא ניתן יהיה לפסול חוקי יסוד, לא ניתן יהיה לפסול חוקים בעילה פרוצדוראלית והליך חקיקת חוקי יסוד יהיה מורכב יותר, נוכח המעמד המיוחד שיוקנה להם.
עוד באתר:
באשר לחוקי יסוד, הסעיפים השונים בחוק מדברים על ביצור מעמדם של חוקי יסוד מפני ביקורת שיפוטית, כך שבית המשפט העליון לא יוכל לפסול אותם, כפי שהיה נהוג עד היום. נוכח מעמדם הרם של חוקי היסוד, הליך החקיקה יהיה נוקשה יותר: החוקים יוגשו רק על ידי הממשלה, ועדת החוקה של הכנסת או 20 חברי כנסת לפחות. בנוסף, החקיקה תיעשה ברוב של 61 חברי כנסת בכל אחת משלוש הקריאות, והקריאה השלישית תתקיים בישיבת מליאה ייעודית.
בנוגע לחוקים רגילים, על פי הצעת החוק, הכנסת תכיר בכך שבית המשפט העליון רשאי לפסול חוק. עם זאת, בניגוד למצב היום בו ביהמ"ש העליון פוסל חוקים בנקל, תזכיר החוק קובע תנאים קשיחים לפסילת חוק. לצד זה, החוק יאפשר לכנסת להתגבר על חוק שנפסל. מטרת סעיפים אלו היא קיום דיאלוג מתמיד בין שלוש רשויות השלטון – המחוקקת, המבצעת והשופטת.
כך, חוק יוכל להיפסל רק בבית המשפט העליון ורק במקרה חריג שבו הליך החקיקה סטה מהוראה הקבועה בחוקי היסוד, וזאת בהרכב של 9 שופטים ומעלה, וברוב של 2/3 ומעלה מהמותב. חוק יסוד החקיקה קובע כי לא ניתן יהיה להתערב בתוצריה של הכנסת בשל פגמים פרוצדורליים, ככל שהחוק עבר בשלוש קריאות וברוב הנדרש.
במקרה שבית המשפט העליון יפסול חוק, הכנסת תוכל לחוקק אותו מחדש (פסקת התגברות) באמצעות רוב של 61 חברי כנסת – ואז החוק יהיה תקף לחמש שנים, תוך מתן אפשרות להארכה חוזרת של החוק.
כל רשות שיפוטית שיתעורר בפניה ספק של ממש בדבר תוקפו של חוק, והיא תמצא כי לא ניתן להכריע בעניין שבפניה בלי להכריע בשאלת תוקפו של החוק, תפנה את השאלה ישירות לבית המשפט העליון. הליך הדיון בעליון ייעשה בשני שלבים: בית המשפט ישב תחילה בהרכב של שלושה שופטים, על מנת לקבוע אם אמנם קיים ספק של ממש בדבר תוקפו של החוק ואם ההכרעה בכך הכרחית לשם פסיקה בעניין שבפני הרשות השיפוטית המפנה את השאלה. רק אם קבע כך, תובא השאלה בפני הרכב של תשעה שופטים או יותר.
על פי שקד ובנט, הצורך בגיבוש תזכיר החוק התחזק לאחר שורה של פסקי דין שניתנו לאחרונה על ידי בית המשפט העליון והפרו את הסטטוס קוו שהתקיים לאורך השנים בין הרשויות המחוקקת והמבצעת לרשות השופטת.
"בשנה האחרונה הציבור הישראלי ומומחי משפט חוקתי נדהמו לגלות שלראשונה בית המשפט החל לפסול חקיקה על עניינים פרוצדורליים, בעוד שבעבר הוא התערב בעילות מהותיות בלבד. כמו כן, לראשונה בית המשפט העליון פסל סעיף בחוק יסוד".
"אם לא די בכך" מוסיפים השניים "בית המשפט רמז כי ניתן להתעלם מסעיף שמירת הדינים המופיע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (סעיף שמירת הדינים הוא סעיף המשריין את דברי החקיקה שעיצבו את דמותה הציונית של ישראל כגון חוק השבות)".
שר החינוך נפתלי בנט, אמר: "היום אנחנו אומרים לבג"צ: לא הכל שפיט. בשנים האחרונות בג"צ פוסל פעולות ממשלתיות וחוקים ביד קלה מדי. על הממשלה למשול ועל השופטים לשפוט. חוק יסוד החקיקה יגדיר בצורה מאוזנת את הגבולות בין הרשויות השונות".
שרת המשפטים, איילת שקד, אמרה: "האקטיביזם השיפוטי פגע קשות בדמוקרטיה הישראלית בשעה שהוא לקח מהעם את זכות הבחירה. חוק יסוד החקיקה יחזיר את הנורמה שהיתה נהוגה במדינת ישראל ויגדיר בצורה ברורה את גבולות הביקורת השיפוטית, את הליך החקיקה וחקיקת חוקי יסוד ואת הדיאלוג בין בית המשפט והכנסת. בתוך הכאוס המשפטי הקיים היום ייעשה סדר וייווצר איזון נכון בין שלוש רשויות השלטון".
