הוועדה הציבורית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הגישה את המלצותיה לשר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה. המלצות הוועדה התמקדו בשלושה נושאים: מו"פ וחדשנות טכנולוגית, כוח אדם מיומן והפחתת נטל הרגולטורי. לשם יישום המלצות הוועדה יוקצו 1.15 מיליארד ש"ח בשנים הבאות, בכפוף לאישור הממשלה בימים הקרובים במסגרת תקציב 2019.
שר האוצר, משה כחלון: "תכנית נטו תעשייה היא זריקת מרץ משמעותית לתעשייה והיא תאפשר לה לחזור ולהיות אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של מדינת ישראל. התכנית מצטרפת לרשימת המהלכים ובניהם הפחתת יוקר המחייה, הגברת התחרות במשק הישראלי ופתרון משבר הדיור. יש כאן בשורה אמתית לתעשייה, לתעשיינים, לצמיחה, לפריון ולמשק הישראלי כולו. ולא נפסיק לחפש דרכים להגביר את הפריון, להצמיח את המשק ולהזניק את כלכלת ישראל קדימה".
שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "התעשייה הישראלית חייבת להיערך למהפכה התעשייתית הבאה, הן ביכולות טכנולוגיות והן בהכנת ההון האנושי ולבצע התאמות לאתגרים של השנים הקרובות. השינויים הטכנולוגיים ועלויות כוח האדם בישראל מחייבים אותנו לקדם חדשנות טכנולוגית בתעשייה המסורתית, התאמות בהון האנושי וחיזוק התעשיות בהן ישראל מתאפיינת ביתרון יחסי. תכנית נטו תעשייה חיונית לקידום מטרות אלו! נטו תעשייה היא האבא והאמא של כל תכניות הנטו. כולנו רוצים לקדם השקעות בחינוך, ברווחה ובבריאות ולכן אנחנו צריכים מגזר תעשייתי, טכנולוגי ויצרני חזק, שיאפשר את מימושן של כל תכניות הנטו החשובות לכלכלת ישראל".
עוד באתר:
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "התוכנית שמוגשת היום לשרי האוצר והכלכלה תסייע לתת את הכלים לתעשייה המסורתית לשפר את הפיריון וההון האנושי בה תוך אימוץ טכנולוגיות חדישות. המדינה תסייע למפעלים להטמיע את הטכנולוגיות החדישות ותוביל את ההכשרה לשיפור ההון האנושי".
הוועדה הוקמה בהחלטת ממשלה בתחילת שנת 2017, שבראשה עמד מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, והשתתפו בה נציגי אגפי משרד האוצר, משרד הכלכלה והתעשייה, רשות החדשנות, בנק ישראל, משרד רוה"מ, המועצה הלאומית לכלכלה וכן נציגי ארגוני התעשיינים. במהלך עבודתה הוועדה בחנה באופן מקיף את אתגרי התעשייה, פרסמה קול קורא לציבור וכן קיימה סיור בדרום הארץ במספר מפעלי תעשייה. לאור זאת גיבשה הוועדה שורה ארוכה של המלצות שיגבירו את כושר התחרות של התעשייה הישראלית בשלושה תחומים מרכזיים: מו"פ וחדשנות טכנולוגית, כוח אדם מיומן והפחתת הנטל הרגולטורי. לצורך יישום ההחלטה יוקצו 1.15 מיליארד ש"ח בשנים הבאות. הצעה זו תובא לאישור הממשלה בימים הקרובים במסגרת התקציב לשנת 2019.
המלצות הוועדה עסקו בשלושה תחומים מרכזיים: מו"פ וחדשנות טכנולוגית, כוח אדם מיומן, והפחתת הנטל הרגולטורי.
מו"פ וחדשנות טכנולוגית – הוועדה עסקה בחשיבות המחקר והפיתוח ליצירת יתרון תחרותי על פני מדינות בהם הייצור זול, וכן בהטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם, שיאפשרו להקטין את פערי עלויות הייצור. לצורך כך הוועדה המליצה בין היתר להרחיב את מסלולי הסיוע ברשות לחדשנות ליצירת מחקר ופיתוח בתעשייה היצרנית, פיתוח רשת מכוני מחקר יישומיים בדומה לקיים במדינות כמו גרמניה וארה"ב, קיום מסלולי סיוע לביצוע השקעות הוניות בתעשייה המסורתית הלא-מייצאת לשם הגדלת פיריון העבודה, לגבש כלים ייעודיים לתעשייה הקטנה והבינונית בתחומים אלה וכן לייצר "גשר" בין כלי הסיוע של המדינה בשלב יצירת מו"פ לבין כלי הסיוע בשלב ביצוע ההשקעות ההוניות – וזאת על מנת לגשר על "עמק המוות" – פרק הזמן שבין סיום המחקר והפיתוח של מוצר ועד הגעה לשלב בו מתבצע ייצור מסחרי של אותו מוצר.
כוח אדם מיומן – הוועדה עסקה במחסור בכוח אדם מיומן אשר מאפיין את מרבית ענפי המשק, ובפרט את התעשייה. לצורך כך הוועדה דנה בפתרון מקיף תוך התייחסות לפתרונות קצרי טווח, כמו הרחבת ההכשרות המקצועיות בשילוב מעסיקים וכן פתרונות ארוכי טווח כמו הרפורמה לשיפור רמת המקצועיות במכללות הטכנולוגיות וכן המלצות לביצוע רפורמה לשדרוג מערך החינוך הטכנולוגי, כך שבין היתר, תוגבר התאמת המגמות לצרכי המשק, ישדרגו חומרי הלימוד והציוד הקיים וכן ישולב פיתוח כישורים רכים לאור הניסיון הבינלאומי המעיד על יכולת גבוהה יותר להשתלב בשוק העבודה.
הפחתת הנטל הרגולטורי – לפי מדדים שונים, הרגולציה הישראלית הינה מהמכבידות ביותר בהשוואה בינלאומית. הוועדה עסקה בהשפעת העלויות העודפות של הרגולציה על כושר התחרות ורמת הפיריון של התעשייה, בין היתר בשל הצורך בהקצאת משאבים רבים שבאים על חשבון השקעה בפעילות החברה. לאור זאת גיבשה הוועדה מספר המלצות הכוללות בין היתר הקמת ONE STOP SHOP למגזר העסקי והתעשייה בפרט, ייעול הליך הקצאת הקרקע והתכנון לתעשייה, בתחום בטיחות האש וכן המלצות בתחום הרגולציה הסביבתית ורגולציית בטיחות האש.
