בהנחיית שר הדתות דוד אזולאי ובהתייעצות עם שרת המשפטים, משרד הדתות יפיץ תזכיר לתיקון חוק שירותי הדת היהודיים אשר נועד להביא לקיום הליך משמעתי יעיל וצודק כנגד רבני עיר שעלה חשד לביצוע עבירות משמעתיות על ידם.
תיקון החוק נובע מהמצב הקיים המלמד כי המנגנון המשמעתי הקבוע כיום ביחס לרבני ערים אינו ממלא את ייעודו ממספר סיבות. המקרים בהם הופנתה אי פעם תלונה להרכב בית הדין המשמעתי הקבוע כיום בחוק זה הינם מעטים, ואף בהם בית הדין לא קיבל כל החלטה של ממש.
בחלק מהמקרים הסמכות ניתנה לשרת המשפטים שמינתה ועדה מטעמה, ללא התייעצות עם הרבנות הראשית או משרד הדתות.
עוד באתר:
לשם כך נועדה הצעת החוק, שתקבע מספר שינויים משמעותיים במנגנון הקיים. אחד השינויים המשמעותיים ביותר הוא שינוי הרכב בית הדין המשמעתי. על פי התיקון בית הדין יורכב מעובד מדינה הכשיר להיות שופט בית משפט מחוזי שימנה שר המשפטים מקרב עובדי משרדו ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, והוא יהיה אב בית הדין. דיין בית דין רבני הגדול מכהן או בדימוס, שימנה נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהסכמת השר לשירותי דת ורב עיר שימנה נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל.
החוק המוצע קובע כללים פרוצדוראליים לגבי ההליך המשמעתי והשלבים להליך, הכוללים בין השאר את שלב החקירה מעת שעלה חשד לביצועה של עבירה משמעתית, שלב הגשת התובענה, ההליך בפני בית הדין, מתן פסק הדין ואפשרות הערעור עליו. החוק המוצע קובע גם הוראות לעניין המשך כהונתם של רבני ערים שנגדם מתנהלים הליכים פליליים ומשמעתיים.
בנוסף, השר לשירותי דת ימנה חוקרים מקרב חוקרי נציבות שירות המדינה, לעניין חקירת חשדות לעבירות משמעת של רבני ערים ובלבד שחוקרים כאמור יהיו בעלי ניסיון של חמש שנים לפחות.
בסיום החקירה, יעביר החוקר את ממצאי החקירה לפרקליט המדינה או למי שהוסמך לכך על ידיו מבין עובדי נציבות שירות המדינה או הפרקליטות (להלן – התובע). השר או היועץ המשפטי לממשלה, רשאים, בהסתמך על חוות דעתו של התובע, להורות לתובע להגיש לבית הדין תובענה נגד רב העיר.
