נשיא המדינה רובי ריבלין נשא דברים באירוע לציון יום השואה הבינלאומי בהובלת הקהילה היהודית באתונה ובנוכחות ניצולי שואה מהקהילה היהודית ביוון, בהם אייזק מיזאן בן 90 ניצול המחנה אוושויץ בירקנאו, פרנסס הוגו, בן 90, ניצול המחנה ברגן בלזן; פורטוניטה חננאל גני, בת 91, ניצולת המחנה אושוויץ בירקנאו; דיויד משה, בן 95, ניצול המחנה מאטהואזן. במהלך האירוע נשאו דברים נשיא המדינה ומושלת המחוז והשתתפו בו שר החינוך והדתות היווני ויו"ר פרלמנט יוון.
"73 שנים חלפו מאז כבו הכבשנים של אושוויץ", אמר הנשיא והתייחס לחוק שהתקבל בפרלמנט הפולני: "אושוויץ הפך סמל לשואת היהודים כולה. האומות המאוחדות קבעו את ה-27 בינואר, היום בו נכנסו חיילי הצבא האדום לאושוויץ ושחררו את המחנה, כיום הזיכרון הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה. והנה, ערב יום השואה הבינלאומי, קיבל הבית התחתון בפרלמנט הפולני את החוק האוסר לדבר על 'פשעי העם הפולני' ומאיים לשלוח למאסר את מי שישתמש בביטויים שונים. החלטה זאת היא תזכורת לכך שעדיין עלינו להיאבק על זיכרון השואה כפי שהייתה. מחקר השואה חייב להיות חופשי, פתוח וכנה וכפי שאמר נשיא פולין לשעבר: 'אי אפשר לזייף את ההיסטוריה, אי אפשר לשכתב אותה, אי אפשר להסתיר את האמת. כל פשע, כל עבירה, צריכים להיות מוקעים, צריך להוקיע אותם, צריך לבדוק אותם ולחשוף אותם'. כך אמר".
"על העם היהודי, מדינת ישראל והעולם כולו להבטיח כי את השואה נכיר על מוראותיה ונוראותיה," הדגיש הנשיא ואמר: "גם בקרב העם הפולני היו רבים שנתנו יד לפשעי הנאצים. לא נשכח זאת. היו בהם גם שהושיטו יד, נאבקו להצלת חיי יהודים וזכו להכרה כחסידי אומות עולם. מחויבותנו כבני העם היהודי לזיכרון אחינו ואחיותינו שנרצחו לעולם תעמוד מעל השיקולים כולם, המחויבות לזיכרון היא המחויבות להכיר, לדעת, לנסות להבין מה היה, איך התאפשרה ההשמדה הנוראה ביותר בהיסטוריה במטרה להבטיח שלעולם לא עוד, Never again."
עוד באתר:
"בשנים האחרונות גובר העניין בשואת יהודי יוון ואני רוצה להודות לנשיא הפרלמנט היווני ולממשלת יוון על מאמציהם להעמיק את הידע והזיכרון בתחומים אלו," המשיך הנשיא והוסיף: "מחר אשתתף בטקס הנחת אבן פינה למוזיאון השואה בסלוניקי. בשנה שעברה נחתם הסכם ייחודי בין משרד החינוך היווני למוסד יד ושם בירושלים להכשרת מורים יוונים ללימוד פרק השואה. לפני כשני עשורים הוציא משרד החוץ היווני ספר שלם על יוונים באושוויץ בירקנאו וממש לפני כשבוע יצא לאור ספר נוסף שלGerorge Pilichos שהוא התיעוד המלא ביותר על היהודים היוונים ועל הנוצרים היוונים שנשלחו לאושוויץ. ועדיין איננו יודעים מספיק על שואת יהודי יוון".
"אנו עדים לאחרונה לשובן של תפיסות אנטישמיות, גזעניות ונאו נאציות. גילויים רבים של אנטישמיות שבים ומתפרצים ברחבי העולם," אמר הנשיא עוד: "חמור מכך, תנועות קיצוניות שבעבר נודו מהמערכת הפוליטית צוברות כוח, מפלגות של הימין החדש זוכות בהישגים אלקטורליים, תוך שימוש בסלוגנים אנטישמיים. הדברים האלה מתרחשים לא מאות שנים אחרי אושוויץ ולא בארצות רחוקות. הם מתרחשים עכשיו, על אדמת אירופה, ולא רק בה. יהודים חשים פחות בטוחים במדינותיהם, יש שנאלצים להסתיר את יהדותם – אלה תופעות שצריך להוקיע. אסור לנו להיכנע לאנטישמיות או לשנאת הזרים, עלינו להילחם באנטישמיות, בגזענות ובשנאה מכל סוג. זוהי השעה להסברה ולחינוך! נגד שנאת זרים, נגד גזענות, נגד אנטישמיות."
עוד אמר הנשיא: "מי שכורת ברית עם אנטישמים ואנטישמיות, מי שמאמץ את שפתם, אין לו חלק ונחלה במשפחת העמים. עלינו להתנגד נחרצות לאלו המסתירים את האנטישמיות שלהם במסווה של דה לגיטימציה של מדינת ישראל, כמו גם למפלגות ימין קיצוני שלא מסתירות את הרקע האנטישמי שלהן, אך מצהירות שוב ושוב שהן אוהבות מדינת ישראל. אין דבר כזה לאהוב ישראלים ולשנוא יהודים, או לאהוב יהודים אבל לשנוא ישראלים," הוסיף הנשיא וסיים את דבריו: "יהי זכרם של כל אחד ואחת מאחינו ומאחיותינו צרור בצרור החיים."
מוקדם יותר נפגש הנשיא עם ראשי הקהילה היהודית בהם נשיא הקהילות היהודיות של יוון וסגן נשיא הקונגרס היהודי העולמי, דוד שאלתיאל David Saltiel ונשיא הקהילות היהודיות של אתונה, Minos Moissis. עוד השתתפו במפגש, חברי הארגון וראשי הקהילה היהודית בערים אתונה, וולוס, כלקיס, לאריסה, קורפו, קוואלה וטריקלה.
"כל ישראל ערבים זה לזה", אמר הנשיא בפגישה עם הקהילה היהודית באתונה, "היום זה נכון יותר מתמיד. השואה פגעה בעם היהודי אבל היא פגעה גם בשכל הישר פגיעה אנושה. את הפגיעה הזו אפשר לתקן רק בחינוך למאבק בלתי מתפשר בכל סוג של שנאה או גזענות ואני רוצה לשבח אתכם, כבכירי הקהילה היהודית באתונה, על ההצלחה בשמירה על ציוויונכם וקהילתכם".
בצהריים השתתפו נשיא המדינה, ורעייתו נחמה באירוע "7 בשבעים" בו הוענק אות הוקרה על ידי שגרירות ישראל ביוון, לאזרחים יוונים שתרמו תרומה משמעותית למדינת ישראל לאורך 70 שנות עצמאותה וליחסי שתי המדינות. את האותות העניקה שגרירת ישראל במדינה אירית בן אבא, בשבעה תחומים בהם פוליטיקה, תרבות כללית, כלכלה, ספורט, מוזיקה, הקהילה היהודית, וספרות. "שני העמים שלנו הם עמים-אחים. והיה מי שאמר פעם: נשמות תאומות", אמר הנשיא, "היום, באירוע המשותף הזה אנחנו מוקירים את הגברים והנשים שבמעשיהם הם בנו ובונים את הקשר בין יוון לישראל".
"אתם, האנשים והנשים במרכז האירוע הזה, אתם המוזות שלנו לבניית הקשרים ולהנחת הגשרים בין העמים, בין האומות שלנו. קשרים שנבנו בהנחיית ראשי ממשלות יוון לדורותיהם. נשיאי יוון. שרי החוץ של הרפובליקה ההלנית. חברי פרלמנט. היום, כשישראל חוגגת את שנת השבעים, אנחנו שמחים להוקיר כל אחד ואחת מכם על תרומתכם לקשרים בין ישראל ליוון", חתם הנשיא את דבריו ונפרד בחום מהאורחים הרבים.
