המסע לסרדיניה הוא פרק נוסף בניסיון לאתר את צאצאי אנוסי האינקויזיציה.
היה זה ערב פורים, שוטטתי בסמטאות מה שהיה הגטו היהודי בקלהרי בירת האי סרדיניה. לפני החלת האינקויציה 10% מיושבי סרדיניה היו יהודים. שלא כמו יהודי ספרד, הם לא גורשו, הם התערבבו בין הגויים המקומיים.
מאחר ומעט מאוד נחקר מהנעשה בגורל יהודי סרדיניה, יצאתי מספר פעמים אל האי לחפש את השרידים היהודיים.
עוד באתר:
רעש רועם מילא את הסמטאות הצרות, צלילי פעמוני הכנסיות נבלעו ברעש שהלך וגבר. מתוך אחת הסמטאות הם הגיחו, עשרות ילדים מחופשים מלווים בתופים ובמחולות וברעשנים.
היה זה ערב פורים, הסיטואציה היתה ברורה אך מפתיעה.
"מה החג הזה לכם?" שאלתי בתמיהה. הם השיבו "אבות אבותינו חגגו את החג הזה ואין אנו יודעים את מקורו". כל מילה והסבר היתה מיותרת.
במעדניה סמוכה מצאנו מאפה עונתי הנקרא "מאפה יהודי" היו אלו אזני המן..
מאפה "עונתי" יהודי
פורים שמח!
-- יצחק כרמלי הוא עיתונאי, מרצה וחוקר תפוצות ישראל
