רפורמת הבנקים אושרה להצבעה

הרפורמה בענף הבנקאות אושרה בוועדת הרפורמות לקריאה שניה ושלישית | יו"ר הוועדה ח"כ רחל עזריה: "זו החלטה היסטורית"

י"ח באדר תשע"ח, 05/03/18 15:07

א+

א-

אילוסטרציה An ultra orthodox Jewish man cashes out money from an ATM machine in Jerusalem on July 15, 2015. Photo by Nati Shohat/Flash90 *** Local Caption *** ????? ???? ??? ????? ?????? ??? ?????

ועדת הרפורמות, בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו), אישרה היום (ב'), לקריאה שניה ושלישית, את פרק הבנקאות מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב 2019.

הצעת החוק תאפשר ללקוח להעביר את כל הפעילות הפיננסית שלו מבנק לבנק באופן מקוון (באמצעות אתר האינטרנט והסלולר), תוך 7 ימי עסקים וללא גביית תשלום בגין מעבר החשבון. אפשרות המעבר הקל והמהיר תוביל להפחתת מחירים ולשיפור השירות, בדומה לרפורמה שבוצעה בענף הסלולר.

עוד סוכם, כי הנגיד יקבע בכללים את סוגי החשבונות עליהם יחול החוק. במידה והנגיד לא יקבע את סוגי החשבונות עד יום כניסתו של החוק לתוקף, (בעוד 3 שנים) החוק יחול על כל סוגי החשבונות.

יו"ר ועדת הרפורמות ח"כ רחל עזריה (כולנו) אמרה: "זו החלטה היסטורית. לקוחות יוכלו לעבור מבנק לבנק תוך שבוע אחד בלי לצאת מהבית. הרפורמה תיצור תחרות בין הבנקים, בזכות מעבר טכנולוגי ומהיר – כמו שקרה בשוק הסלולר. הוספנו עיצומים כספיים לחוק כדי לוודא שכל בנק ימלא את ההתחייבות שלו. בנוסף, כיוון שייקח כמה שנים לבנות את המערכת הטכנולוגית, הכנסנו סעיף לפיו גם בתקופת הביניים אסור לפגוע בזכויות של לקוחות שהודיעו על מעבר".

במהלך דיוני הוועדה הוסיפה יו"ר הוועדה סעיף שעוסק בעיצומים כספיים לבנקים אשר יוטלו על בנקים שלא יאפשרו את ביצוע המעבר באופן מקוון וידרשו מהלקוח להגיע לסניף. בנוסף, הבנקים יחויבו להמשיך ולהעניק ללקוחות שיבקשו לעבור בנק, את כל התנאים וההטבות מהן נהנה הלקוח ערב בקשתו לעבור לבנק אחר. (בהמשך לעדויות לפיהן נגבו ריביות גבוהות במשך חודשים ארוכים, וחלה הרעת תנאים ללקוח שניסה לבצע מעבר) וכן לבנקים שלא יאפשרו את המעבר תוך 7 ימי עסקים. תוקף הוראת העיצומים הכספיים יחל 4 שנים מיום כניסת החוק לתוקף.

ענף הבנקאות מאופיין בחסמי מעבר שמגבילים את יכולת הלקוחות לעבור בנק. דבר העלול לגרום ללקוחות להיות לקוח שבוי. ולהקשות עליו להחליף בנק במקרה שהבנק מעלה מחירים או פוגע באיכות השירות.

בשוק הבנקאות קיימים שני חסמי מעבר עיקריים. הנטל הבירוקרטי הכרוך בהעברת חשבון בנק, פעולה שהיום כרוכה בטיפול במוצרים פיננסיים רבים כדוגמת הוראות קבע, הרשאות לחיוב, שיקים, משכורות, קצבאות ועוד. וכן חשש לאובדן חיובים או זיכויים שיופנו לחשבון הבנק הישן של הלקוח, במקום לחשבונו החדש.

ח"כ חיים ילין (יש עתיד) הציע להעניק לבנקים הקטנים הגנת ינוקא. עוד ביקש ילין, שכל בנק יוכל לקלוט לקוחות חדשים מכל הבנקים לרבות הבנקים הקטנים. הצעת החוק קובעת כי החוק יחול רק על בנקים ששווי נכסיהם גדול מ-5% משווים של כל הבנקים בישראל. אחרת אמר ילין, התחרות תהיה רק בין הבנקים הגדולים לבינוניים אולם הבנקים הקטנים לא יצמחו. עוד הציע ילין כי החוק יחול גם על אגודות אשראי וכל סוגי התאגידים הבנקאיים. ילין טען כי הבנקים יכולים "להרוג" את הבנקים הקטנים בצורה של הפחתת עמלות.

נציג האוצר השיב כי מטרת החוק היא הפחתת עלויות ולא שינוי גודלם של הבנקים. סוכם כי תהיה אפשרות להחיל את החוק גם על בנקים נוספים באישור הוועדה.
בהצעת החוק תמכו חברי הכנסת רחל עזריה, רועי פולקמן, מיכאל מלכיאלי, שולי מועלם-רפאלי ואורי מקלב. מולם התנגדו חברי הכנסת חיים ילין מוסי רז, יוסף יונס וסלאח סעד. כאמור, הרפורמה בענף הבנקאות אושרה היום פה אחד לקריאה שנייה ושלישית.