"כרגולטור-שוטר, אני נגד הדלפות מחקירות גלויות וסמויות"

יו"ר הרשות לניירות ערך פרופ' שמואל האוזר לשעבר מתח ביקורת על המשטרה וקרא לבסס נורמות חדשות נגד ההדלפות: "כרגולטור-שוטר, אני נגד הדלפות מחקירות גלויות וסמויות. לא מספיק לתפוס את הרעים"

אפרים דוד

כ' באדר תשע"ח, 07/03/18 14:32

א+

א-

פרופ' שמואל האוזר, היו"ר היוצא של הרשות לניירות ערך ופרופ' למימון בקריה האקדמית אונו, דיבר בכנס בסימן עשור ל"הצלחה", התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת, בקריה האקדמית אונו.

"לא יודע כמה מכם מכירים את תופעת האספרגר בספקטרום האוטיסטי, יש לי בבית ילד כזה. אין חצי אמת, יש אמת מדוייקת. אם מספרים לו חצי אמת, הוא מתבלבל. אני אוהב את התכונה הזאת, לתאר במדויק עובדות מבלי להתחשבן איך זה נשמע. אני בעד שקיפות מהספקטרום ונגד אוטיזם של מסירת מידע מלבד לדייק. במקום שיש כשלי שוק, רגולציה מיועדת להגן על הציבור באמצעות חקיקה, אכיפה ורגולציה. המחוקק לא אמור לעודד פעילות עסקית בבורסה או להטיל על הרגולטור לפעול למען רווחת הציבור, אלא לומר לו שעליו לשמור על ענייני הציבור".

"לכאורה, יש שיטענו ששמירת ענייני הציבור זה להיות שוטר. אני מאמין באכיפה חסרת פשרות נגד עבריינים, אבל זה לא מספיק. לא רק לתפוס את הרעים אלא בקונטקסט רחב יותר – שמאפשר לציבור כר נרחב של פעילות כלכלית הוגנת בתנאים שהם למען הציבור. בקונטקסט הזה, תמיד הייתי בעד צדיק וטוב לו, רשע ורע לו. מי שעובר את החוק, למצות איתו את הדין בלי הנחות סלב. מנסיוני כרגולטור-שוטר, בתפקידי ברשות לניירות ערך – הייתי אחראי על חקירות רבות. שקיפות לא כוללת, לדעתי, הדלפות מחקירות. אני נגד. איסוף החומר וחקירות גלויות וסמויות לא צריך להתלוות בציבור, דרך אינטרסים שונים. אין מקום לפטפט למוות את החקירות. סיפור על חוקר ושופטת, דוחק את הדיונים בשוחד ומרמה לשוליים".

לדבריו: "אין מקום להדליף מהחקירות בגלל תחושת הרדיפה ובגלל שמידע חלקי הוא סוג של דיסאינפורמציה, שלא מועיל לחקירה. חקירות שמתנהלות בשקט, יעילות יותר. המסגרת הזאת, גם כשיש סמכות לעצור נחקרים, אין סיבה לעשות שיימינג. בארה"ב יש נורמות ברורות בנושא הדלפות מחקירות, הגיע הזמן שגם אנחנו נעשה זאת. זה חשוב, כי אמון הציבור הוא נשמת אפה של מערכת הצדק. שקיפות יכולה לתרום לאמון הציבור. הדלפות, לא תורמת לזכות הציבור לדעת אלא פוגעת באמון הציבורי".

רות רונן, שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, דיברה בכנס על הצורך בהבחנה ברורה בין הרגולטורים השונים ואכיפה שנמדדת במדד העוצמתי, מהן הסנקציות על המפר ומדד הסיכוי להיתפס. היא הדגישה, כי לא לגבי כל הפרה, יש הרשעה. "מי ששוקל להפר את החוק, צריך לקחת בחשבון שיש סיכוי שלא יובא לדין ואם יובא, לא בהכרח יואשם. אנשים מפירים את החוק כי חושבים שלא ייתפסו. זוהי חולשתו של ההליך הפלילי – ולכן נוספה האכיפה המינהלית".

עוד התייחסה השופטת רונן לפרשת בנק הפועלים והחקירה האמריקנית, שלדבריה העלתה לדיון נושא של ריב סמכויות בין רגולטורים – הרשות לניירות ערך מול המפקח על הבנקים והצורך בהגדרת גזרות.

עו"ד רלי לשם, שותף בכיר במשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', אמר בכנס: "הציבור חושב שבנקאי שותת דם זה בנקאי טוב. היה גיבוי ציבורי להגבלת שכר הבנקאים, אבל במקרה של מיסוי דירה שלישית, הציבור לא התייצב מאחורי החוק".

כנס רגולציה כלכלית ואכיפה אזרחית עמד השנה בסימן עשור ל"הצלחה" (ע"ר), התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת.