שרת המשפטים איילת שקד הקדישה היום (שני) את נאומה בכנס לשכת עורכי הדין לרפורמת "הליך הוגן", עליה היא עובדת מזה תקופה ארוכה. "מרוב עיסוק בסוגיות המשטריות שחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעורר, ישנם תחומים משפטיים שלמים, בהם שכחנו לעסוק בעיקר. שכחנו לעסוק באדם עצמו, ושכחנו לעסוק בכבודו, ושכחנו לעסוק בחירותו", אמרה.
"הזכות לכבוד ולחירות אינן כאלה המתקיימות רק בשעותיהם היפות של אזרחי המדינה; החשודים, העצורים והנאשמים זכאים לזכויותיהם דווקא בשעותיהם הקשות, בשעה שהמערכת כולה מתייצבת כנגדם. הם זכאים למלוא הזכויות שלהם גם בשעה שמתעורר אצלנו חשד בנחמדותם, ואולי אפילו בחפותם".
"זכותו של החשוד הישראלי לכבוד ולחירות נרמסת לא פעם תחת גלגלי מערכת המשפט הפלילי. הזלזול החמור בזכויות חשודים ונאשמים הוא מחדל קשה ומתמשך. הוא נובע מהזנחה של שנים שיצרה ואקום; הוואקום הזה לא יכול להמשיך ולהתקיים עוד".
עוד באתר:
"אוביל מהלך חדש להגנה על זכויות האדם בהליך הפלילי. יחד עם הממשלה והכנסת נבצר את הזכות להליך הוגן ונעשה זאת בשלושה תחומים: ניהול החקירה הפלילית, שמירת המוצגים והראיות וצמצום הרשעות השווא. כלל המהלכים האלה שמיד אציג ייצרו יחד את רפורמת 'ההליך ההוגן'".
שקד טבעה את "מבחן נאמן", לפיו "מערכת אכיפת החוק תכווין את התנהגותה כלפי חשוד או נאשם כך שככל שיזוכה בסוף התהליך תצליח להביט בעצמה בדיעבד ולומר ביושר – 'נהגתי בו כראוי'. הרבה מאוד 'נאמנים' מסתובבים בינינו; ורבים עוד יותר הם ה'נאמנים' הפוטנציאליים".
"אסור לנו לעצב את מערך הזכויות שלנו באופן כזה שמניח אבחנה ברורה מדי בין האנשים הנחמדים והנורמטיביים לאנשים הלא נחמדים שמוצאים את עצמם בחדרי החקירות והמעצר. ברגע אחד יכול אדם להפוך מאזרח רגיל לחשוד כשעתידו המקצועי לוט בערפל".
"הפרקליטות והמשטרה מחויבות לבצע את עבודתן בצורה הטובה ביותר ולא נפגע בעבודתן. פשע חמור או עבירה קלה – בכולן יש לטפל. ובצד זה תמיד לזכור לפעול על פי "מבחן נאמן". בסוף התהליך הפלילי יתכן בהחלט שהמערכת תמצא אותם זכאים, אבל עד אז היא לעתים נוהגת בהם כאחרוני הפושעים".
שקד הוסיפה: "הגיעה העת שכבודם וחירותם של מי שמצויים בהליך פלילי יקבלו ביטוי משפטי קונקרטי, מפורט ובר יישום במסגרת ההסדרים הספציפיים שאנחנו המחוקקים קובעים".
לדבריה, "נבחרי הציבור צריכים לומר ובקול רם: זכות ללא אפשרות לממש אותה היא שטר שלא ניתן לפרוע אותו; היא סמל ריק וחסר משמעות. אנחנו מוכרחים להיות אלה שקובעים את המדיניות בעניין זה. לא בתי המשפט שפוסקים לפי הדין הקיים, ולא הפרקליטות שעמדתה מייצגת בסופו של דבר צד אחד בלבד במערכת".
עיקרי הרפורמה שהציגה שקד הם: 1. הקמת ועדה לצמצום הרשעות השווא בישראל, בראשה יעמוד שופט בית המשפט העליון לשעבר יורם דנציגר וסגנו יהיה פרופ' אורן גזל. בוועדה יהיו חברים עוד פרופ' דוד ליבאי, ונציגי הסניגוריה הציבורית, פרקליטות המדינה, משטרת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה. בקרוב יימסר כתב המינוי לוועדה.
2. חוק ניהול חקירה שהיא תגיש בקרוב יחד עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן. בחוק יוסדרו זכויותיהם של חשודים ושל עדים במהלך החקירה. החוק יקבע נורמות ביחס למקום החקירה, משך החקירה, שפת החקירה ודרך תיעודה. בין היתר הוא קובע את זכותו של הנחקר לשינה, זכות השתיקה באופן רחב ולא רק בנוגע להפללה עצמית, והרחבת זכות היוועצות עם עורך דין, גם ביחס לחשוד שאינו עצור.
החוק יאפשר גם לערער על ההחלטה שלא לאפשר לחשוד לפגוש את עורך דינו. לאחר מכן, שקד תפרסם תקנות שיאפשרו לנחקר להקליט את חקירתו ולקבל את ההקלטה יחד עם כל שאר חומרי החקירה. במקביל, שקד בוחנת לאפשר לעו"ד להתלוות לכל נחקר במהלך חקירתו.
"הגיעה העת שכבודם וחירותם של מי שמצויים בהליך פלילי יקבלו ביטוי משפטי קונקרטי, מפורט ובר יישום במסגרת ההסדרים הספציפיים שאנחנו המחוקקים קובעים", אמרה.
3. חוק שמירת מוצגים וראיות: הצעת חוק ששקד תקדם בשבועות הקרובים, לפיה: בכל עבירה יישמרו המוצגים, ללא יוצא מן הכלל, וזאת עד קבלתו של פסק דין חלוט; בעבירות פשע יישמרו המוצגים עד שחרורו של האסיר; ובעבירות פשע חמור במיוחד, שעונשן 15 שנה ומעלה, יישמרו המוצגים עד שלוש שנים ממועד השחרור.
4. איסור צילום חשוד בבית משפט: שקד ביקשה מנשיאת בית המשפט העליון להבהיר לנשיאי בתי המשפט את העיקרון שנקבע בחקיקה ובפסיקה לפיו ברירת המחדל היא שלא יצולם אדם באולם ביהמ"ש. שקד הבהירה כי "אם אראה שהמצב באולמות המשפט לא משתנה אתקן את החוק באופן שלא ניתן יהיה לפרש אותו אלא בדרך אחת ויחידה. שעת המעצר, בה נפגעת באופן מוצדק, חירותו של אדם – אינה מכשירה את גזילתה הלא מוצדקת של טיפת הכבוד שעוד נותרה לו" אמרה.
