שרת המשפטים איילת שקד התייצבה במליאת הכנסת על מנת להשיב ל"שעת שאלות", והשיבה לשאלות חברי הכנס ללא הכנה מראש. כזכור, שעת השאלות היא כלי פרלמנטרי חדש שהוכנס במהלך כהונתה של הכנסת ה-20, במטרה לאפשר לאופוזיציה להעלות נושאים במליאה באופן ישיר אל מול שרי הממשלה. מסגרת הזמן לכל שאלה היא שתי דקות, ולכל תשובה לא יותר משלוש דקות, ולחברי האופוזיציה יש יתרון במספר השאלות – לפחות שלושה רבעים מהשואלים יהיו מהאופוזיציה.
בהתייחסה לחוק הגיוס אמרה שקד: "לבית המשפט בעניין של חוק הגיוס לא צריכה להיות עליונות על הכנסת". על הדיון בבג"צ בחוק ההדחה: "לא יעלה על הדעת שבג"ץ יתערב בחוקי יסוד".
ח"כ קארין אלהרר הביאה דוגמאות מפסקי דין לאורך השנים, שמעידים לדבריה על הגנה על זכויות חשודים, הגנה על צורכי ביטחון והגנה על זכויות הפרט, ושאלה "האם באמת היית מוותרת על פסקי דין מעין אלו ושכמותם באמצעות פסקת ההתגברות רק כדי לכופף את ידה של המערכת המשפטית?"
עוד באתר:
השרה שקד השיבה: "את פסקת ההתגברות יזמו ביחד אהרן ברק ויצחק רבין. בגלל שליצחק רבין, זיכרונו לברכה, הייתה איזושהי בעיה קואליציונית עם ש"ס, אז באותה תקופה זה היה לגיטימי להכניס פסקת התגברות לחוק-יסוד: חופש העיסוק בגלל בעיה קואליציונית. אפילו סיעת מרצ הצביעה בעד".
"פסקת ההתגברות יוצרת סוג אחר של דיאלוג. שוב, במקרים מאוד יוצאים דופן אם הכנסת מחליטה שהיא צריכה להגיד את המילה האחרונה, וזה בדרך כלל בנושאים ערכיים גם חוק הגיוס זה חוק חברתי וערכי. לבית המשפט בעניין הזה של חוק הגיוס לא צריכה להיות עליונות על הכנסת".
"קראנו פסק דין רק השבוע בעניין חוק ההדחה. באמת פסק הדין מעניין שהנשיאה הובילה ודחתה את העתירה. אותי פסק הדין הזה מדאיג מכיוון שעד היום בג"ץ לקח לעצמו את הסמכות מכוח פסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שהוא יכול לבטל חוקים אם הם סותרים את חוקי היסוד. לא יעלה על הדעת שבג"ץ יתערב בחוקי יסוד ובפסיקה הזאת למרות שהיא דחתה את העתירה הם דנו בשאלה הזאת. עצם זה שהם דנים בזה, בעיניי, זה מדאיג."
ח"כ ענת ברקו העלתה את סוגיית מבחני לשכת עורכי הדין ואחוז הנכשלים הגבוה בבחינות: "אני מציעה לתת איזשהו פקטור ולהעביר כמה שיותר אנשים את הבחינה הזאת ולא להחריב את חייהם ולהכניס אותם לסחרור כזה שהם לא יוצאים ממנו, ולהגדיר בדיוק איזה סוג של מבחן רוצים לעשות כשהמיון הוא בתחילת התהליך בכניסה ללימודים ולא בסופו לאחר שהם בזבזו כל כך הרבה כסף".
השרה השיבה: "לי אין סמכות לתת פקטור. יושב ראש לשכת עורכי הדין לא מוכן בשום אופן לדבר על פקטור. כן עלה הרעיון שהלשכה בצורה כזאת או אחרת תסבסד קורס למי שנכשל בבחינה הקודמת. אנחנו כן צריכים לחשוב האם נכון יהיה לעשות איזושהי בחינת סינון באמצע אחרי שנה אחת או שנתיים בלימודים, ולא לחכות רק עד סוף הסטאז'".
ח"כ יוסי יונה התייחס ליוזמות הסיפוח של שטחי c ושאל: "האם את יכולה להבהיר לנו, להציג את עמדתך באשר למעמדם של הפלסטינים שימשיכו לשהות באזורים הללו?".
שרת המשפטים השיבה: "מעמדם יהיה כמעמדך וכמעמדי. הם יהיו אזרחים שווי זכויות. יש ויכוח על המספרים, יש כאלה שאומרים שיש שם 100,000 פלסטינים, יש כאלה שאומרים שיש 200,000 פלסטינים. אני חושבת שבמסגרת החלת החוק הישראלי על שטחי C, מדינת ישראל יכולה בהחלט לתת מעמד שווה כמו שיש לך ולי לתושבים שגרים שם".
ח"כ מוסי רז הזכיר שאתמול נידון בבג"ץ חוק ההסדרה כאשר את הממשלה ייצג עורך דין פרטי בעקבות סירובו של היועץ המשפטי לממשלה להגן על החוק ושאל: "איך נדע מתי מותר ליועץ משפטי לא לייצג את המדינה, את הכנסת, ואם הוא לא מוכן לייצג האם זה אומר לנו משהו?"
השרה שקד השיבה: "אפשר לספור על כף היד את המקרים לאורך כל השנים שזה קרה. במקרה כזה בוודאי אי אפשר לסתום לממשלה את הפה, ובטח גם לא לכנסת, ומישהו שצריך לייצג את הכנסת ואת הממשלה".
