מכה לשב''כ: בית המשפט המחוזי בעיר לוד הכריע היום (שלישי) כי הודאת הנאשמים במערבות הרצח בדומא, נגבו על ידי הפעלת לחץ פיזי אינם קבילות. גם לגבי הנאשם עמירם בן אוליאל קובע בית המשפט כי הודאותיו קבילות חוץ מן ההודאות שנגבו תחת לחץ פיזי. שמו של קטין נוסף הנאשם בפרשה ושמו לא הותר לפרסום, בית המשפט קבע בעניינו כל ההודאות שנמסרו לשב''כ בזמן העינויים לפני או אחרי פסולות.
עורך דינם של הנאשמים עו''ד איתמר בן גביר אצר בהצהרה לתקשורת לפני פסק הדין: אחרי 21 מאז מעצרם, אני פגשתי את אוליאל בן דוד אחרי שהוא עבר עינויים, הוא היה שבר כלי, קילל צעק והיה מפוחד, הוא אמר לי ''טוב מותי מחיי'' בעינויים שעברו השניים הללו, אנשים במדינת ישראל היו מודים גם ברצח ארלוזורוב, שברו אותם נפשית ופיזית, לכן ההודאות הללו הם פסולות מיסודן.
פרקליטות המדינה התייחסה לפסק הדין: ביהמ"ש קיבל היום בהחלטתו בעניין דומא את רובן הגדול של טענות המדינה. ביהמ"ש קבע כי "מטרות החקירה היו בעלות אופי סיכולי", וכי "לצורך סיכולן של תכניות עתידיות נדרשו החוקרים לפעול לפענוח פיגועים שבוצעו על ידי חברי התשתית בעבר, כשפיגוע דומא הוא הבולט ביותר".
עוד באתר:
זאת, על מנת לסכל את המשך פעילותם של חברי תשתית הטרור, "המרד", שהנאשמים היו חלק ממנה. לאורך כל הדרך טענה המדינה כי השימוש באמצעים מיוחדים בחקירה זו נבע מהצורך המיידי והחיוני לסכל את המשך פעילות הטרור של הנאשמים, וכאמור ביהמ"ש קיבל את עמדת התביעה כי החקירה נועדה למטרה סיכולית זו. כן קבע ביהמ"ש כי "מניעת המפגש בין הנאשם לעורך דינו, נעשתה כדין ומתוך שיקולים סיכוליים כנים". קביעה זו דוחה מכל וכל את טענות הנאשמים, לפיהן האמצעים שהופעלו בחקירה זו לא נועדו למטרה של סיכול פיגועים עתידיים. בנוסף, ביהמ"ש לא קבע כי אמצעי החקירה שהופעלו היו בגדר עינויים, ולא הכריע בשאלה זו. בנוסף, ביהמ"ש קבע שההודאות שמסר הנאשם הבגיר, המואשם ברצח בני משפחת דוואבשה, אותן ביקשה המדינה לקבל כראיה נגדו, אכן יוכלו לשמש נגדו במהלך המשפט. זאת, למעט הודאה אחת שלא התקבלה מחמת הספק. לגבי הנאשם הקטין, המואשם בקשירת קשר לביצוע הרצח, קבע ביהמ"ש שחלק מההודאות שנמסרו על ידו יוכלו לשמש נגדו במהלך המשפט. בכך דחה בית המשפט את עמדת הנאשמים אשר ביקשו לפסול באופן גורף את כלל ההודעות שנמסרו. באשר לקביעת ביהמ"ש כי הוא אינו מקבל את ההודאות שנגבו במהלך החקירות בהן הופעלו אמצעים מיוחדים (חקירת צורך), נבקש להדגיש כי המאשימה ממילא לא ביקשה להסתמך על הודאות אלה, והודיעה זאת לביהמ"ש כבר בפתיחת המשפט.
אביו של הקטין ששמו נאסר לפרסום,הגיב להחלטת בית המשפט ואמר:
אנו שמחים כי הצדק יוצא לאור, ובימ"ש פסק כי בניינו אינו קשור כלל לסיפור של ארוע דומא. החלטת בימ"ש מאשרת את מה שטענו לכל אורך הדרך, בנינו עבר עינויים קשים במהלך החקירות.
מלבד קביעת בית המשפט שניטל רצונו החופשי של הבן, העינויים גרמו לו תופעות פוסט טראומתיות שמהם סובל עד היום.
אנו איתנים בדרישתנו להקמת ועדת חקירה בלתי תלויה באופן מידי אשר תחקור את העינויים ואת האישור המשפטי שניתן להם.
אנו דורשים לשחרר את בנינו לאלתר ממעצרו הקשה, ומהבידוד המוחלט שבו הוא נמצא כיום. מדובר בתנאי כליאה הקשים במדינת ישראל."
